קריית השרון שלי
  • מה קורה?
  • ועד תושבים
  • עסקים כותבים
  • חינוך
  • בריאות
  • כלכלה בחיינו
    • לוח מכירה/השכרה דירות קריית השרון ומזרח נתניה
    • דרושים-הצעות עבודה בנתניה והסביבה
    • ריכוז בייביסיטרים בקריית השרון
    • לוח גנים וצהרונים בקרית השרון והסביבה
  • חוק ומשפט
  • עיצוב
  • מתכונים
  • מה קורה?
  • ועד תושבים
  • עסקים כותבים
  • חינוך
  • בריאות
  • כלכלה בחיינו
    • לוח מכירה/השכרה דירות קריית השרון ומזרח נתניה
    • דרושים-הצעות עבודה בנתניה והסביבה
    • ריכוז בייביסיטרים בקריית השרון
    • לוח גנים וצהרונים בקרית השרון והסביבה
  • חוק ומשפט
  • עיצוב
  • מתכונים
עדכונים חדשים:
  • עינב נגבי – דיאטנית ילדים ומבוגרים למרחב נתניה
  • פאי רועים חגיגי עם טלה: מנה מסורתית בניחוח חג הפסח
  • נעים להכיר: ד"ר רואן דאהר – מומחית ברפואת נשים
  • נחתם הסכם שת"פ בין עיריית נתניה וקרן קיימת לישראל המתייחס לחורשת הסרג'נטים
  • פורים ברשות הטבע והגנים
  • מובילים גם בתרבות: נתניה נבחרה לארח את הכנס הארצי של כלי ההקשה בישראל
  • תלמידי תיכון "שרת" נתניה קיימו בוקר של פעילות מרגשת, עם ניצולי שואה מעמותת "עמך" בסניף נתניה
  • דרושים במכבי
  • ד"ר פיראס אבו דריס מומחה לרפואת דחופה
  • הכל על תכנית הגולף מאת אריק מירובסקי-תושב השכונה
קריית השרון שלי
  • מה קורה?
  • ועד תושבים
  • עסקים כותבים
  • חינוך
  • בריאות
  • כלכלה בחיינו
    • לוח מכירה/השכרה דירות קריית השרון ומזרח נתניה
    • דרושים-הצעות עבודה בנתניה והסביבה
    • ריכוז בייביסיטרים בקריית השרון
    • לוח גנים וצהרונים בקרית השרון והסביבה
  • חוק ומשפט
  • עיצוב
  • מתכונים
  • מה קורה?
  • ועד תושבים
  • עסקים כותבים
  • חינוך
  • בריאות
  • כלכלה בחיינו
    • לוח מכירה/השכרה דירות קריית השרון ומזרח נתניה
    • דרושים-הצעות עבודה בנתניה והסביבה
    • ריכוז בייביסיטרים בקריית השרון
    • לוח גנים וצהרונים בקרית השרון והסביבה
  • חוק ומשפט
  • עיצוב
  • מתכונים
ראשי » חינוך » טור דעה אישית שלומי דהן, יו"ר אגודת הסטודנטים מכללת נתניה

טור דעה אישית שלומי דהן, יו"ר אגודת הסטודנטים מכללת נתניה

ינואר 22, 2016 6:21 pm אין תגובות

טור דעה אישית שלומי דהן, יו"ר אגודת הסטודנטים מכללת נתניה.
ההתפתחות הטכנולוגית והקדמה שהביאה את המסך הקטן לכף היד של כולנו, לכל ילד מכיתה ב י'ש כבר סמארטפון

מה קרה לנו?

ב 6 שנים
האחרונות עובר עלינו משהו, על כולנו.

, הורים עומדים חסרי אונים מול ילדיהם שמבקשים פאלפון כמו של החבר בכיתה, הכי חדש, הכי גדול, הכי יפה וחייב שיהיה מהדגם האחרון, לא זו הנקודה 11951809_671316223003389_359605240619391947_nשאני רוצה לדבר עליה אך זו ההקדמה.

שמתם לב מה נהיה מהחברה שלנו? חברה שמקדשת את תרבות האינסטנט, הכל כאן ועכשיו, לא מסוגלים לדחות סיפוקים ומחפשים רק קיצורי דרך, להגיע לנקודה וכמה שיותר מהר.

אם יש משהו שמסמל יותר מכל את ההתפתחות הטכנולוגית והדבר שמצד אחד שינה את החיים של כולנו וגרם לנו להיות מחוברים גם לאנשים שחיים אלפי קילומטרים מעבר לים, הפיג בדידות לכל כך הרבה אנשים שמצאו בפלטפורמה של פייסבוק אפשרות להכיר אנשים חדשים ולרקום קשרים גם אם וירטואליים, אותו פייסבוק שהצית מחאות חברתיות והפיל משטרים ברחבי העולם, אותו פייסבוק מוכר וממכר שכולנו מכירים טומן בחובו עוד צד פחות וורוד, צד אפל שגרם לחברה שלנו להיות חברה של אנשים שמשווים עצמם על בסיס יומי לסביבה ולתמונות שהם רואים בניוז פיד של חברים שלהם בפייסבוק, אנשים חיים במצב של תחרות עם עצמם והסביבה, לעלות עוד תמונה מגניבה שתביא המון לייקים, לכתוב סטטוס שנון שיביא איתו תגובות מפרגנות, מצבי הרוח של אנשים נהיו תלוים בכמות הלייקים שהם מקבלים לתמונה כזו או אחרת, כמות הלייקים שווה לכמות ההערכה העצמית שאותם ילדים ובני נוער מרגישים כלפי עצמם.

11822925_668062839995394_5999773317144422229_o

ילדים ובני נוער מוצאים עצמם יושבים שעות על הפייסבוק מתוסכלים ולא מבינים מה לא בסדר איתם, עורכים השוואות עם מה "שמוכרים" החברים שלהם ונכנסים לדיכאון כי הם תמיד חושבים שלאחרים טוב יותר, תסמונת הדשא של השכן ירוק יותר כאן בכל הכח…  אנשים כבר הופכים למי שהם לא,  כל המאמץ הזה להיות "מגניב" ולהראות שאתה הכי גדול, הכי שמח וחי את החלום פשוט גורם לתסכול ולמרמור, שכחנו כבר מה זה להיות פשוט אנחנו, פשוט אנשים עם רגשות, אנשים שהם גם שמחים, גם כועסים וכן, לא מושלמים כי פשוט אין מושלם, כל הטירוף הזה של לחשוב איך אני נראה בעיני אנשים ומה אחרים חושבים עלי גורם לנו להיות מי שאנחנו לא, הרי אדם שמבין שהוא נתון לשיפוט וביקורת של הסביבה על כל תמונה שהוא מעלה הופך להיות זומבי, הוא כבר שכח איך זה מרגיש להיות אמיתי.

אם שאלתם את עצמכם איך נהיינו כאלו אטומים למצוקתו של האחר, איך סיפורים על ילדים רעבים וניצולי שואה שהמדינה הפקירה אותם עוברים ליידנו בלי תגובה, אם שאלתם את עצמכם איך יכול להיות שהפכנו לדור כזה ששקוע בעצמו וכמעט לא מרים את העיניים מהפאלפון אז אני חושב שהאשמה רובצת על כולנו, לא השכלנו להבין שאם לא נסביר לדור הצעיר שהפייסבוק הוא בעצם כלי שיווקי, אנשים משווקים את עצמם כלפי העולם הוירטואלי, יוצרים מצג שווא כאילו החיים שלהם וורודים, מושלמים וחסרי בעיות, בוררים כל תמונה וסטטוס עשרות פעמים לפני שהם מעלים אותה כי הם מפחדים מההשלכות… אם היינו מסבירים לדור הצעיר כי לא כל הנוצץ זהב וכי מדובר בעולם וירטואלי ושקרי שלא משקף את המציאות אזי לא היה גדל כאן דור שנמצא בתחרות מתמדת עם הסביבה, דור שגדל מתוסכל כי הוא חושב שתמיד לחבר שלו טוב יותר ממנו, החבר שעלה תמונה מהטיול המגניב בחו"ל, מחייך מאוזן לאוזן באיזה מסיבה נוצצת או מאיזה טיול על פיל בתאילנד…  הרי מה אנו בעצם מצפים שאנשים יעלו לפייסבוק? תמונות שלהם מהחיים האמיתיים? החיים הלא זוהרים ומושלמים בכלל שלהם, הרי אין מושלם בחיים ואת זה חייבים להסביר לילדים כבר מכיתה א', הכל מתחיל ונגמר בחינוך.

לצערי המצב רק הולך ומחמיר, כיום ההתמכרות החמורה ביותר של בני האדם היא הפאלפון, כן אותו פאלפון שהשתלט לנו על החיים ואנחנו בכלל לא שמים לב, אנחנו יושבים באותו החדר עם אנשים ולא מדברים, מסתמסים, לא מרימים את הראש מהמכשיר הזה שאמור לחבר אנשים אבל הוא בעצם גורם את ההפך, הוא הפך אותנו לבודדים, כל הקדמה הטכנולוגית הזו גרמה לנו להיות מנוכרים אחד לשני, למה להיפגש אם אפשר לעשות שיחה בוויבר? למה להתקשר אם אפשר לשלוח הודעה בוואטסאפ? למה להרים את העיניים מהמכשיר אם הכל כבר נמצא שם? , אלפי אפליקציות כבר הומצאו אבל עוד לא המציאו את האפליקציה שתגרום לאנשים פשוט לחזור ולהביט בעיניים אחד של השני ממש כמו פעם, לפני כל עידן הסמארטפון,  לפני העידן שבו יש הרגשה כי הכל קורה בזירה הוירטואלית… וככה גדל דור שכבר שכח מה זה לחבק, דור של אנשים שחלקם חושבים שהם מרכז העולם, השמש סובבת סביבם ובלעדיהם אין כלום… זה עצוב לומר את זה, אני יודע, אך לצערי זו המציאות.

עלינו להשכיל לעשות כאן שינוי ומהר, לחנך את הדור הצעיר לערכי אהבת הזולת ולהעצים את הרצון לעזור לאחר, לצאת מהבועה ולהביט מסביב, לראות את האחר ולהבין שלא הכל וורוד, לא אצל האחר וזה בסדר שלא הכל מושלם גם בבית שלנו.

facebook-logo

שיתוף

נשמח אם תגיבו עם הפייסבוק שלכם

תגובות

יו''ר אגודת הסטודנטים מכללת נתניה מכללת נתניה שלומי דהן
« פוסט קודם
פוסט הבא »

השארת תגובה

ביטול

כתבו לנו
כתבות אחרונות
פסח במרכז אלון

פסח במרכז אלון

עינב נגבי – דיאטנית ילדים ומבוגרים למרחב נתניה

עינב נגבי – דיאטנית ילדים ומבוגרים למרחב נתניה

פאי רועים חגיגי עם טלה: מנה מסורתית בניחוח חג הפסח

פאי רועים חגיגי עם טלה: מנה מסורתית בניחוח חג הפסח

נעים להכיר: ד"ר רואן דאהר – מומחית ברפואת נשים

נעים להכיר: ד"ר רואן דאהר – מומחית ברפואת נשים

נחתם הסכם שת"פ בין עיריית נתניה וקרן קיימת לישראל המתייחס לחורשת הסרג'נטים

נחתם הסכם שת"פ בין עיריית נתניה וקרן קיימת לישראל המתייחס לחורשת הסרג'נטים

לייק כבר עשיתם?
תגיות
אאוריקה פארק אוויר ואווירה אורט יד-לבוביץ איצטדיון נתניה אלון אהרון ראש מינהל אכיפה אלי דלל בארון של שרון בית ספר לאה גולדברג היכל התרבות נתניה ועד תושבי קרית השרון חורשת הסרג'נטים טלי מולנר יריד עסקים כללית כללית קריית השרון לאה גולדברג לימור מאמו מאור דאיה מגן דוד אדום מורשת זבולון מכבי קריית השרון מכבי שרותי בריאות מרים פיירברג-איכר מרכז אלון משטרה קריית השרון משטרת נתניה משמר השכונה משמר השכונה קריית השרון מתחם רוגובין פדרמן סינמה סיטי מתכונים מתכונים קרית השרון נדלן נתניה עידית שטיין קוקוש עיריית נתניה פלנתניה קופת חולים כללית קורונה בנתניה קרית השרון רואה חשבון אריאל גורן קריית השרון רכישה קבוצתית רפי ימין שושה גולן שירי חגואל סיידון שירלי קליין
הרשם לניוזלטר שלנו

Theme by Pojo.me - WordPress Themes
We WordPress
גלילה לראש העמוד
loading ביטול
ההודעה לא נשלחה - יש לבדוק את כתובת האימייל שוב!
בדיקת אימייל נכשלה, יש לנסות שוב
מצטערים, האתר שלך אינו מאפשר שיתוף תוכן באמצעות האימייל
דילוג לתוכן