חורשת הסרג'נטים
החורשה, המשתרעת על פני 220 דונם, ממוקמת בין שכונת קריית השרון מדרום לשכונת קריית רבין מצפון, ממזרח לדרך דגניה ומדרום לרחוב פרופ' יוסף קלאוזנר. אורכה של החורשה, ממזרח למערב, כ-600 מטרים ורוחבה מצפון לדרום כ- 450 מטרים. השם "חורשת הסרג'נטים" ניתן לחורשה כזכר לפרשיה היסטורית מתקופת המנדט הבריטי והמאבק על ארץ ישראל. בקיץ 1947, דנו הבריטים למוות שלושה מאנשי אצ"ל – יעקב וייס, אבשלום חביב ומאיר נקר. בניסיון להצילם, חטפו אנשי אצ"ל ב- 12 ביולי 1947 שני סרג'נטים (סמלים) בריטיים בנתניה .הבריטים סירבו להיענות לדרישה של האצ"ל לשחרור הנידונים למוות תמורת שחרור הסרג'נטים ו ב- 28 ביולי 1947 הועלו שלושת אנשי האצ"ל לגרדום בכלא עכו. למחרת היום, נתלו הסרג'נטים בידי אנשי אצ"ל וגופותיהם נמצאו בחורשה. יש הגורסים כי הסרג'נטים נמצאו בכלל ביער אילנות אך על שם החורשה אין עוררין.
חורשת האלונים (סרג'נטים) בנתניה תהפוך ל"יער קהילתי"
תכנית לפיתוח חורשת הסר'גנטים או בשמה הרשמי "חורשת האלונים" –אחת הריאות הירוקות החשובות במזרח נתניה, קבלה השבוע תוקף והחורשה תהפוך במהרה ל"יער קהילתי". המשלב פעילויות פנאי ונופש במתחם הנהנה מערכי טבע ונוף ונמצא במרחק הליכה משכונות המגורים.
מטרת התכנית, שהוכנה בהתאם לדו"ח אקולוגי ובשיתוף מלא עם קק"ל, החברה להגנת הטבע ותושבי שכונת קריית השרון – היא שהיער כאתר בילוי ויסייע בהנחלת ערכי הטבע הייחודיים לקהילה . המתחם, המהווה אי אקולוגי הכולל כ-300 מיני צמחים,יהפוך לאזור לימוד ומחקר קהילתי היוצר מעורבות של תושבי האזור בשמירה על החורשה, תוך שמירה על מיני הצומח הייחודיים והמגוון הביולוגי בחורשה.
בסקר אקולוגי שערך ד"ר רון פרומקין הציג את ערכי הטבע הייחודיים מחד גיסא ואת האזורים הניתנים לפיתוח מאידך גיסא. על פי הסקר, נקבעו נוהלי תחזוקה ניתנו הנחיות גידור והוראות לפעילות הקמת מבנים ,העברת שבילים מרחפים מעל אזורים שבהם יש צמחיית בר ייחודית, תאורה, כללי התנהגות ועוד.
התוכנית כוללת "נספח פיתוח" המציג לצד מסלולים מומלצים לסיורים בוטניים בעונות השונות, בשיתוף עם מערכת החינוך גם שבילים קיימים ומתקנים קיימים, מרחבים שאינם כוללים ערכי טבע. על פי פרוגרמת הבניה יכלול המקום פינות ישיבה, מתקני חבלים, מבוך, מתקני כושר, ברזיות, אפשרות למיקום מבנה להתכנסות כתות. הפרוגרמה תכלול מבני שירותים, מרכז מבקרים ומזנון-בהתאם לכל התקנים הנדרשים.
יש לציין כי על מנת לקרב את הציבור לחורשה ולסייע בשמירת ערכי הטבע שבה, הוקם מערך שילוט אטרקטיבי ובו רקע כללי אודות החורשה, פרחי בר מוגנים וצמחים נדירים, עצים וייעור. כמו כן הוכן שילוט אודות עופות המקננים בחורשה, מפת אטרקציות, מפת מסלולי כושר גופני וכללי התנהגות בחורשה
כמו כן הוחזר ה"אזור הלח" אל שטח הבריכה ההיסטורית שהייתה במקום ועם הגשם הראשון שבו למקום הדו חיים שאכלסו את השטח בעבר.
ראש העיר נתניה, מרים פיירברג-איכר אומרת כי היא רואה בחורשת הסרג'נטים חלק מהמדיניות העירונית לפיתוח בר קיימא ומתוך הבנה כי הקשר לערכי טבע ונוף, הינו נדבך חשוב באיכות החיים של התושבים. עיריית נתניה משקיעה משאבים רבים בטיפוח שמורות הטבע והריאות הירוקות. התכנית, שקבלה כעת תוקף תביא לפיתוח יער קהילתי המשלב שמירה על הטבע לצד בילוי, מחקר ומוקד מעורבות חברתית ברוכה.
צילומים מעודכנים מהחורשה ערב הסערה הגדולה – 7.1.15
מעתיק לפה את התגובה שלי לכתבה דומה שתפרסמה במקומון השבוע בנתניה לאחר אישור שינוי התבע לפני כמעט שנה:
ברצוני להגיב לכתבה שפורסמה בתאריך 9.4.14 במקומון השבוע בקריית השרון על עבודות הפיתוח בחורשת הסרגנטים.
בתור תושב קריית השרון אשר התנגד לתוכנית הפיתוח בחורשה חרה לי מאוד לקרוא את הכתבה המגמתית אשר מתארת את הרס החורשה וערכי הטבע שבה תחת מסווה של ערכי ציונות והיסטוריה. סיפורו האישי של מר אליהו ברנדר לא יכול להיות עלה התאנה של תוכנית פיתוח החורשה שכל קשר בינה לבין ערכי טבע הוא מלאכותי.
ראשית כותב הכתבה התרשל במחקרו או שיקר כאשר כתב שהתוכנית נעשה בשיתוך מלא עם קק"ל ותושבי השכונה "בשיתוף מלא עם קקל, החברה להגנת הטבע ותושבי קריית השרון"- גם קק"ל וגם התושבים התנגדו לתוכנית. תושבי השכונה אספו יותר ממאה התנגדויות ובדיון בוועדה המחוזית ברמלה גם נציגת קק"ל וגם התושבים התנגדו לתוכנית (ארבע נציגי תושבים נכחו בדיון).
עקרי ההתנגדויות היו:
1. היום ישנם שני מתקני משחקים בחורשה ונשאלת השאלה האם יש צורך לפתח אזור משחקים נוסף אשר יכלול "מתקני חבלים, מבוך, מתקני כושר ברזליות" ושיבנה על חשבון אזור פריחה וטבע כפי שיש בחורשה היום.
2. בנוסף רוצה העירייה לבנות מרכז מבקרים עם כיתות אשר יכלול קיוסק- מבנה שכזה שיבנה בתוך החורשה יגרום לפגיעה בערכי הטבע שכן ידרוש תשתיות מים, חשמל, ביוב, ושבילי גישה אשר יבנו על חשבון השטחים הירוקים בחורשה.
3. הקיוסק- ברור שקיוסק יהווה מפגע סביבתי אשר יגרור לכלוך, רעש יהווה מוקד התכנסות לבני נוער ויפגע באיכות החיים של תושבי הרחובות הסמוכים. יש במרחק עשרות מטרים ספורים מהחורשה מספר מרכזי קניות, האם באמת צריך בעוד קיוסק שיבנה בתוך החורשה על חשבון ערכי הטבע בה. ניתן לראות את הקיוסק שניבנה בפארק השלולית אשר בפותח 7\24 ופעול בפועל כבית קפה ופיצוציה. האם באמת זה מה שישמור על ערכי הטבע בחורשה?!
4. מצוקת חניה- ברחוב האלונים בלבד ישנם כעשרה מגדלים בני 15-22 קומות אשר מאכלים קרוב ל 750 משפחות. ישנה מצוקת חניה גדולה ברחוב ותושבי הרחוב נאלצים בלילות להחנות על המדרכות סביב החורשה. עם החורשה תהפוך להיות פארק אטרקציות היכן יחנו כל מבקרי החורשה? ישנה חניה בצידו הצפון מערבי של החורשה (הכין שמוקם הקרקס העונתי) אך תוכנית העירה (המקורית) היתה לבנות את פארק האטרקציות והמבנה בצידו הדרום מזרחי של החורשה בצמוד לרחוב האלונים וכך להפוך את מגרש החניה הגדול ללא רלוונטי.
5. רעש ופגיעה באיכות החיים של תושבי הרחובות הסמוכים- כבר היום ישנם ערבים בהם מתכנסים קבוצות נערים ואנשים בחורשה ועושים מסיבות עד השעות המאוחרות של הלילה. כתושב שגר ליד החורשה אני יכול להעיד שאירועים אלו פוגעים קשות באיכות חיינו. ילדים קטנים שמתעוררים בוכים בגלל הרעש, הלכלוך והזוהמה שנשארת ביום שאחרי והפקחים שמגיעים לפעמים שעות אחרי הדיווח רק מדאיגים אותי שתופעה זאת תלך ותחמיר כאשר תוכנית העירייה תצא לפעול.
כתושב נתניה אני שואל את עצמי מדוע עיריית נתניה בוחרת כל פעם מחדש להשקיע סכומי עתק בפיתוח פרויקטים נוצצים שנראים מצוין בעיתונות ובירחון היחצנות של העיריה במקום להשקיע את הכספים העודפים בחזרה בקהילה בפרויקטים פחות נוצצים אך יותר חשובים\לאומים\בעלי ערך חברתי כמו:
1. הקטנת כיתות הלמוד ל 20-25 תלמידים – דבר כזה הוא בעל עלות עצומה אך איכות הנוער ותוצאות לימודם ישתפרו תוך מספר שנים. אני אישית מעדיף לוותר על המעלית לים או על חלקים מהטיילת ושאיכות הנוער תעלה. חינוך הוא הנשק היעיל ביותר נגד עוני ואי השוויון. הוא אומנם פחות נוצץ ולא רואים תוצאות מיד אך הוא יותר חשוב מעוד גינת משחקים.
2. מעוני יום וצהרונים לילדים של לנשים עובדות.
3. חוגי העשרה ומועדוניות לנוער בשכונות מצוקה.
ועוד.
לסיכום לכל מטבע יש שני צדדים וחשוב להבין שפרויקט פיתוח החורשה יפגע בטבע שבחורשה יותר מאשר ישמר אותו ובנוסף יפגע בתושבי הרחובות הסמוכים לחורשה. לא בכל פינה ירוקה צריך לבנות מגרש משחקים ולפעמים דברים הם הכי יפים בצורתם הטבעית.
החורשה היתה פעם פח אשפה אחד גדול.
עכשיו שיש מי שדואג לה. שהיא סגורה בפני כלי רכב והעירייה לקחה אחריות ומטפלת מקרוב בחורשה ודואגת להגן ולשמור על הריאה הירוקה הזו.
בכלל גם תכניות לימוד משותפות לבתי הספר בסביבה יתרמו לחיבור עם החורשה והזדמנות ללמידה אודות החי בה.
כל הכבוד.
החורשה הייתה פעם פח זבל גדול והיום אין כניסה לרכבים וטרקטורונים – זה נכון היה שינוי.
יחד עם זאת החשש של גיא שחר מוצדק, הרצון לפיתוח ללא תכנון מראש והתחשבות מירבית בכל הצרכנים כנראה לא באה כאן לידי ביטוי. קיוסק – מיותר לגמרי מי צריך אותו ? מצוקת חניה ורעש לדיירים – מחייב פתרון ולא טאטוא. תחושתי שמנסים לקלוע לרצון כולם ובסוף ייצא שאף אחד לא יהיה מרוצה . יש סדר קדימויות והעירייה חייבת להביא אותו לידי ביטוי בתכנון כיום יש ערבוב וסלט תכנוני . הפרסומים מאוד יפים אך מאירים את הצדדים שללא מחלוקת , למען השקיפות וההגינות גם הצדדים שבמחלוקת צריכים לצוף ולבוא על פתרונם בשיתוף הועד ונציגות התושבים שסביב לחורשה.
יש לנו חורשה מקסימה, והפיתוח העתידי שלה ישמור עליה יותר. לכל הרואי שחורות מומלץ להחליף משקפיים, ככל שיכנסו לשם יותר מבקרים, הורים וילדים, תלמידים ובני הגיל השלישי, כך ימנעו מעשי ונדליזם והחורשה תהפוך להיות יער קהילתי שישמש את הקהילה וישמור טוב יותר על הטבע הקיים בה. בעבר החורשה הייתה פח הזבל של האזור, קבלני שיפוצים שפכו בה את השאריות ואת הזבל, חושות של מעשני סמים היו בה, והטבע נהרס בנסיעת רכבים ומשאיות ללא כל פיקוח. בשנים האחרונות החלו לפתח את החורשה ולדאוג לשמירה על הטבע הקיים, בעזרת האקולוגית העירונית והחברה להגנת הטבע, הפיתוח הנוסף המתוכנן רק יתרום להפיכתה למרכז פעילות לטובת הקהילה תוך שמירה על הקיים, למען הדורות הבאים.
גיא, התוכנית תבוצע בפיקוח אנשי מקצוע למניעת פגיעה בחורשה ובצומח. כל המקומות בהם יהיה פיתוח הם מקומות שגורמים מקצועיים אישרו כי שם הפגיעה תהיה מינימאלית. כל הטענות שלך הם היפוטתיות, מזל שהעירייה החליטה לוותר על 2 נתיבי כביש ולהפוך אותם לחנייה (החנייה הקיימת כיום ברחוב), מעניין מה היה קורה אם הם לא היו עושים זאת.
דרור – היות ואני מכיר כיצד נראתה החורשה לפני מספר שנים לא רב, ובפעילות צמודה של וועד התושבים עם הגורמים העירוניים בשיתוף גורמי מקצוע כולל החברה להגנת הטבע, בוצע הפיתוח הקיים כיום (לא מזמן החורשה הייתה פרוצה לכל אחד ולכל רכב), המצב כיום הוא מצויין, ובעתיד הוא יהיה טוב יותר כאשר יבנה בתוך החורשה מרכז לימוד והדרכה בו יוכלו ללמוד תלמידי העיר על הצומח והחי בחורשה, וגם לקיים מחקרי ביוטופ. במקביל לחורשה ״מזמינה״ יותר של מבקרים שיוכלו להסתובב ולהנות מהיופי הקיים לנו בחורשה. יש לנו יופי של חורשה, ואנחנו (כולנו) נדאג שהיא תמשיך להיות כזו, לטובת כל תושבי השכונה…
עמיר-אני מסכים עם כל מילה שלך. אבל יחד עם זאת אתה באופן מגמתי לא מתייחס לנושא המבנה והקיוסק בתוך החורשה. למה צריך מבנה בתוך החורשה? למה אין הגבלה על שעות פעילות הקיוסק ומה שמותר לו למכור. לפי התוכנית מטרת הקיוסק היא לשרת את פעילות המרכז. אז למה לא להגביל אותו למטרה זאת? במתנס החדש יש מאות מבקרים ביום ושם אין קיוסק אלה רק מכונות אוטומטיות. למה זה לא יכול להתאים למבנה המתוכנן. יש מסביב לחורשה המון מבני ציבור במרחק הליכה קצר. למה הם לא יכולים לשרת את התלמידים במקום המרכז הלימודי? למה לבנות בתוך החורשה? במקום לדבר כל הזמן על מצב החורשה שהיה בעבר וכמה שהוא ישתפר אנו
צריכים להתמקד באיך לשמור אותה לדורןת הבאים ולא לגרום לחורשה נזקים מיותרים. שם לב למה שקורה בפארק השלולית ואת ההפרעות שנגרמות לשכונות הסובבות את הפארק בגלל המצאות הקיוסק
שם שפועל בפועל כפיצוציה ובית קפה ועובד 364 ימים בשנה 24 שעות ביממה.
גם לי החורשה יקרה וגם אני מעדיף שלא ייגעו בה וישאירו אותה כפי שהיא למעט שיפור השבילים והתאורה.
כבר היום היא מושכת אוכלוסיית נוער והורים "והפופולריות" שלה בצמיחה !
אין מקום לבניה של מבני ציבור או קיוסק- הטיעונים עלו בצורה בהירה ע"י גיא ואחרים.
ממש קשה להבין את הצורך בקיוסק באיזור רבוי חנויות , מעדניות, מרכזי מזון כמו שלנו.
בלתי אפשרי להבין מה עומד בבסיס האינטרס לבנות קיוסק בחורשה. את מי הוא ישרת ולמה בחורשה ??? אין בכך בכדי לתרום לערכי הטבע בחורשה היקרים לנו כלכך.
עמיר, פעילותך למען השכונה מבורכת. נסה נא להסביר מי מבקש לבנות קיוסק בחורשה ולמה .
תודה
תודה