חג פסח עוד חג במעגל חגי השנה. האדם השואף להתפתחות, דבקות ופיתוח אמונתו סולל את נתיב חייו משלב לשלב דרך חגי השנה. כל חג הוא בבחינת "שער אנרגטי", ואנו בפתחו של פסח העוסק בשחרור ויציאה מבין המיצרים האישיים לחירות. חג הפסח הוא גם שער לשאול הרבה שאלות.
מהי חירות
החירות, כמו משל שמאפשרת לאדם לזכור את עצמו בכל מצב. אין הדבר קל לו לאדם להיות בחירות, משום המודעות המבקשת ותשומת הלב למרכז הנוכחות שלו.
מהו חופש
חופש, הוא מופשט יחסי ונתון להבנות שונות משום היותו יחסי. יהיה אדם כלוא במצוקות שהאחר יראה בהן ברכה. לכן החופש הוא סמל יותר מאשר אמת לאמיתה. הוא סובייקטיבי ויחסי. חירות לעומת זאת תמיד שוכנת בליבו של אדם גם אם איננו חש בה ואיננו מזדהה עימה על כל השלכותיה.
מהי עבדות
הרבה פעמים אנו רוצים לעשות משהו שהוא ראוי ונכון לנו, ובגלל שאנו כבולים על ידי הרגלים ישנים ודפוסי מחשבה שגויים איננו מצליחים לעשותו. למשל במערכות יחסים זה בולט באופן מיוחד, מול בני זוג, מול ילדינו שאנו רוצים לנהוג באיפוק, בסבלנות ולא בכעס מולם, או לבוא עם אהבה אליהם ולפתוח את הלב ולא מצליחים, או ביחסינו כלפי הורינו המבוגרים שלעיתים אין לנו סבלנות כלפיהם, או במערכות יחסים בעבודה. דוגמה אחרת, כמה פעמים נאמר לעצמנו שלא בריא לנו לאכול הרבה, אבל בפועל אכלנו הרבה, ואין סוף של סיטואציות שאנו חווים, פער עצום בין מה שאנו חושבים שראוי לעשות לבין מה שאנו עושים. מצבים כאלה הם לגמרי ביטוי של העדר חופש, בגלל שאנו נופלים להתניות האישיות שלנו, בגלל שאנו מותנים על ידי השקפות שגויות ואז אנו חווים שוב ושוב שאין לנו ממש את החופש. אין לנו את החופש להיות מי שבאמת אנו רוצים להיות, למרות שאנו רוצים מאוד להיות במקום אחר בעשייה שלנו. אז מה מסתתר מאחורי 'העדר החופש' הזה?
פסח בא לבקש מאיתנו מעבר לניקיון הבית הפיזי שלנו, הוא מבקש מאתנו לנקות גם את הבית הפנימי שלנו, לנקות את התודעה שלנו, לנקות את המחשבות שלנו, לשחרר עצמנו מהאחיזות שלנו בדפוסי התנהגות ישנים ובדפוסי חשיבה תקועים. כל אלה כובלים אותנו, לא מאפשרים לנו לפעול באופן המיטיב עימנו. האחיזות האלה, זה לא אומר לוותר על כל המערכות , כמו חברים בני זוג וכן הלאה, אלא לוותר על הגדרת הזהות שלי שלך באמצעות המערכות האלה. למשל, אם יש לנו הרבה חברים אולי נרגיש חשובים בעיני עצמנו, אז כאשר אנו מוותרים על הגדרת הזהות שלנו דרכם, אנו מייצרים את החופש שאנו יכולים לשמח אותם או להיות להם לעזר. כשאנו משחררים את האחיזה נוצר החופש בעבורנו להיות בשביל האנשים והלב שלנו יכול להופיע במלוא יופיו.
כעת שאלו עצמכם, מהו החזון שלכם לחופש? מה זה חופש בשבילכם? במה הייתם ממלאים אותו? אתם יכולים להחליט בדמיון שלכם! תנו לחופש שלכם את מלוא יופיו ומקומו.
היכן באה לביטוי החירות הפנימית שלכם? היכן החופש בא לביטוי בעולם החיצון לכם? איך אתם מרגישים במעברים הללו בין החוץ ובין הפנים שלכם, בין הרגשות שלכם ולמחשבות שלכם וביחס לעולם שסביבכם? וכעת שאלו עצמכם, מה מונע מכם מלממש את החלום הזה? איך אתם יכולים לממש את החופש המוחלט הזה? מהם המכשולים העומדים בפניכם ואם יש פער בין החזון למציאות מה גורם לכך? האם זו ההשקפה שלכם? או העיסוק שלכם? אולי יש לכם מחויבויות שכובלות אתכם? הסתכלו בסביבתכם, מה מונע מכם להיות חופשיים? וכעת הסתכלו בתוככם פנימה, האם ישנם דברים בתוככם שמונעים מכם חופש?אולי יש לכם תכונות אופי מסוימות שמגבילות אתכם? אולי דעות מסוימות שלא מאפשרות לכם לחוות את החופש הנכסף?
אני מזמינה אתכם לשאול את השאלות האלה רגע לפני כניסת החג ובמהלכו ומעצם השאלות הללו, מבטיחה לכם שתופתעו מהמענים שתקבלו. המלצתי החמה, אם תאפשרו לעצמכם להיכנס מדי פעם לבית הפנימי שלכם ותנסו להרגיש איך אתם חשים בו, אז בצאתכם החוצה, אל העולם החיצון, בוודאי יהיה קל יותר להתמודד עם הריצה האינסופית אחר הקיום ההישרדותי.
אדם נולד עם חירות. ההבדל בין חירות לחופש הוא שהחירות היא פנימית והחופש הוא חיצוני ובעצם אדם יכול להיות כלוא בכלא וחווה את מלוא החירות בתוכו. החירות היא חלק מבחירתנו בכל רגע נתון, עם הנתונים העומדים לרשותנו.