לצערנו, אנו שומעים בתקשורת על מקרים עצובים, בהם שני הורים לילדים קטינים הולכים לעולמם. מעבר לטרגדיה האיומה, לעיתים חולפת בנו התהיה המובנת – מה יהיה בגורל ילדיהם הקטינים? זו לא שאלה של מה בכך, והיא מציפה סוגיות הקשורות במישור היחסים בתוך המשפחה המורחבת, סוגיות ערכיות וסוגיות כספיות.
עו"ד אלי גון ועו"ד צבי פפרברג במאמר על סוגייה זו.
כשאנו נוסעים לחופשה ומשאירים את הילדים בבית, אנחנו יודעים בדיוק מי משגיח עליהם ומי אחראי עליהם בכל אחת משעות היממה מרגע עזיבתנו ועד לרגע חזרתנו הביתה. מי לא מכיר את דף ההוראות המוצמד למקרר, שהוכן מבעוד מועד, ובו רשומות הנחיות מפורטות לסבתא המגויסת או לשמרטפית עבור כל ילד וילד, כדי שכולם יגיעו ללימודיהם, לחוגים, לא יפספסו את התרופה ויקבלו את הסנדויץ' עם הממרח האהוב עליהם במיוחד. דבר לא מושאר ליד המקרה. נשאלת השאלה – האם עלה בדעתנו להשאיר הוראות למקרה שחס וחלילה נצא מחייהם של ילדינו לתמיד?
"מסמך הבעת רצון" מנסה לחזות סיטואציות טראגיות כאלה, ולתת להן פתרון מבעוד מועד. מאמר זה מיועד לכל הורה לקטין וכן לכל מי שמונה כאפוטרופוס לאדם בגיר, בין אם הוא חולה, קשיש או בעל צרכים מיוחדים, או שמשמש כאפוטרופוס בפועל ללא מינוי רשמי.
מהו בעצם מסמך הבעת רצון?
זהו אחד הכלים המשפטיים החדשים והפחות ידועים לציבור. במסמך זה יכול אפוטרופוס טבעי (הורה) או מי שמונה להיות אפוטרופוס בצו בית משפט, או מי שמשמש אפוטרופוס בפועל ללא מינוי רשמי, להציע לעצמו מחליף למקרה שבעתיד לא יוכל עוד למלא את תפקידו, בין אם הלך לעולמו ובין אם איבד את יכולתו לשמש כאפוטרופוס. במסמך זה הוא גם יכול לתת הנחיות לגבי אופן המשך הטיפול, הערכים ואורח החיים אותם הוא מבקש להמשיך ולהקנות לקטינים או החסויים עליהם הוא אחראי.
באילו מקרים חשוב במיוחד לערוך מסמך הבעת רצון?
כשמדובר במשפחה עם שני הורים (גם אם חיים בנפרד), שניהם מהווים "אפוטרופוסים טבעיים" לילדיהם הקטינים, ולכן גם אם אחד מהם איבד את היכולת לשמש כאפוטרופוס או חלילה נפטר, ההורה השני משמש "כגיבוי", ושגרת הטיפול בקטינים לא נפגעת. מציאות זו אינה מתקיימת כאשר לקטין יש רק הורה אחד, מכל סיבה שהיא. היום במיוחד נפוצות המשפחות היחידניות, אשר בהגדרה עומד בראשן הורה יחיד (אב או אם), ואצלן אין "גיבוי טבעי" להורה. גם במשפחות אחרות יכול אחד ההורים חלילה ללכת לעולמו בטרם עת, לאבד כשירות, או אפילו להיעלם או להתנכר לילדיו, ואז המשפחה מאבדת את שולי הבטחון הטבעיים שלה, ונותרת עם הורה מתפקד אחד בלבד. על כן, במקרה שקיים הורה אחד בלבד מכל סיבה, מתחייבת היערכות מראש לכל צרה נוספת, שאולי תתרחש.
מה קורה אם לא ערכתי מסמך הבעת רצון, וקרה הגרוע מכל וילדיי נותרו לבדם?
במקרה שלא נערך מסמך הבעת רצון, מערכת הרווחה תאתר אפוטרופוס מתאים באישור בית המשפט שיפסוק בהתאם לטובת הקטין. היה ולא ימצא מבין קרובי המשפחה, ימצא אפוטרופוס אחר (מוסד, משפחת אומנה, אימוץ וכיוב').
נניח שהצעתי במסמך הבעת רצון, שאחותי תשמש כאפוטרופוס לילדיי הקטינים לאחר מותי. האם הצעתי מחייבת את בית המשפט?
בית המשפט אינו מחויב למלא אחר משאלת ליבו של האפוטרופוס הקודם, שכן טובת הקטין (או טובת החסוי-הבגיר) היא הקובעת ועל פיה יוכרע הדבר. יחד עם זאת, מעבר לבירורים הנדרשים על פי חוק, בית המשפט ייקח בחשבון וייתן משקל רב לרצונו של האפוטרופוס הקודם, מתוך הנחה שרצונו משקף את טובת הקטין.
מה יקרה אם אציע אפוטרופוס חלופי, ובבוא היום הוא יסרב לקבל על עצמו את התפקיד?
לא ניתן לכפות על אדם לשמש כאפוטרופוס למישהו, גם אם קיימת ביניהם קרבה משפחתית מדרגה ראשונה. לכן רצוי לברר היטב את הדברים עם בני המשפחה והחברים הקרובים, לתאם ציפיות ולערוך הסדרים כספיים מתאימים (למשל ע"י עריכת צוואה). כמו כן, אם ניתן, רצוי לנקוב במספר מועמדים חלופיים למקרה שמישהו מהם לא יוכל או לא ירצה למלא את התפקיד לו יועד.
אלו הנחיות לאפוטרופוס חלופי ניתן לרשום "במסמך הבעת רצון"?
ניתן לרשום במסמך זה הן העדפות במישור הערכי והן הנחיות במישור הפרקטי – כל הורה עם הדגשים החשובים לו. כך למשל, ניתן לרשום הנחיות לגדל את הילד כיהודי או כמוסלמי, כדתי או כחילוני, הנחיות בקשר למוסד ולזרם החינוכי המועדפים, הנחיות בקשר למקום המגורים (בישראל או בחו"ל), העדפות הנוגעות לשימור הקשר עם המשפחה המורחבת ועוד. יחד עם זאת, כאשר יש היכרות קרובה ואמון מלא באפוטרופוס החלופי, ניתן להותיר לו מרחב שיקול דעת ולאפשר לו לפעול ברוח הדברים, בהתאם לנסיבות ולהתפתחויות, ולאו דווקא להיצמד להנחיות באופן מדויק. ככל שמדובר באפוטרופוס "רחוק" מהילד, או אפוטרופוס חיצוני שנבחר ע"י מע' הרווחה, הפירוט נדרש וחיוני הרבה יותר. יצוין, כי מע' הרווחה ובית המשפט מפקחים על האפוטרופוס החלופי ומנחים אותו בהתאם לצורך.
איך עורכים מסמך הבעת רצון?
מסמך הבעת רצון נערך ע"י עורך דין שהוסמך לכך באופן מיוחד, ומופקד בצורה מקוונת במשרד המשפטים. ניתן לשלב מסמך זה גם במסגרת צוואה שנערכת כדין.
עסקנו עד כה בעיקר במינוי אפוטרופוס חלופי לקטינים. מה בנוגע למינוי אפוטרופוס חלופי לבגירים עם צרכים מיוחדים?
עו"ד צבי פפרברג, אב לשני קטינים על הרצף האוטיסטי מוסיף בעניין סוגיה רגישה זו:
"אנחנו, ההורים לילדים עם הצרכים המיוחדים, נמצאים במצב מאד מלחיץ: כל עוד אנחנו בחיים, נטל הטיפול והדאגה לילדים הוא עלינו. ככל שאנחנו והילדים מתבגרים, אנחנו נמצאים "במרוץ נגד השעון" למצוא להם סידור רפואי וכלכלי, וחשוב יותר – לאתר להם אפוטרופוס חלופי (סביר שאנו ההורים נסתלק מהעולם לפניהם), שאחרת ימונה להם אפוטרופוס חיצוני ע"י משרד הרווחה על פי שיקול דעתו של בית המשפט.
קשה מאד לדרוש מאחים בוגרים לשמש כהורים לאחיהם הצעירים שהתייתמו מאב ומאם, והדבר קשה שבעתיים כאשר מדובר באחים עם צרכים מיוחדים. מעבר לסוגיה המשפטית יש גם סוגיה אנושית ומשפחתית שיש לפתור. אפוטרופוס לבעל צרכים מיוחדים, קטין או בגיר, לא בהכרח חייב לטפל בו באופן אישי ויום יומי, אבל הוא נדרש לקבל עשרות אם לא מאות החלטות עבור אותו אדם, כך שמדובר בעול ובאחריות רבה, ששכרה ברוב המקרים אינו בצידה (בעולם הזה).
לכן חשוב מאד להורים לבעלי צרכים מיוחדים לערוך מבעוד מועד מסמך הבעת רצון, לבצע תאום ציפיות עם קרובי המשפחה, לקבוע בצוואה הסדרים רכושיים מתאימים, להמליץ על אפוטרופוסים חלופיים ולהנחות אותם בדרך פעולתם הרצויה. מבלי שהדבר יעשה, ובמיוחד אם יתגלו חילוקי דעות בין האחים הבריאים – ההימנעות מעריכת מסמך הבעת רצון, בין אם במסגרת צוואה ובין אם באופן נפרד, עלולה לגזור על המשפחה מאבקים וסכסוכים מיותרים, ולפגוע ברווחתו ובבריאותו של הילד בעל הצרכים המיוחדים".
הכותבים הינם עורכי דין מורשים לעריכת מסמך הבעת רצון מפפרברג ושות' – משרד עורכי דין ונוטריון, יגאל אלון 55 תל אביב. למידע נוסף ולהרצאתו של עו"ד צבי פפרברג: סוגיות באפוטרופסות לאדם עם מוגבלות ניתן להכנס לאתר משרדנו בכתובת: http://www.feferberg.com/?p=153
עו"ד אלי גון ועו"ד צבי פפרברג
- האמור לעיל אינו מובא כתחליף לקבלת יעוץ משפטי פרטני של עורך דין והוא מהווה מידע כללי בלבד.