Not in front of the children
הורים רבים מתלבטים בשאלה : מתי הזמן הנכון לדבר עם הילדים על מיניות בכלל ועל מין בפרט?
נושא זה טומן בחובו רגישות רבה הקשורה להיבטים תרבותיים וחברתיים, ובדרך כלל מציף שלל של רגשות, כמו: מבוכה, בושה, חוסר אונים, מועקה, אשמה ותסכול.
המין נמצא בעולמינו "חי ובועט", אך עדיין נחבא אל הכלים, ומקבל בטעות רבה את מקום הטאבו בהסכמה חברתית כללית, שיש צורך לשים גבול בשיחות על מין בעיקר כשהדבר נוגע לילדים.
למרות זאת, התקשורת והמדיה היום מוצפות בתכנים מיניים לרוב, כשהכל פתוח, חשוף ובהישג יד. תכנים אלו יכולים לבוא בצורה גלוייה, סמוייה ואף מרומזת, גם בתוכניות המשודרות בערוצים המתאימים לילדים או בשירים פופולריים ומקובלים, למשל: הורים רבים יופתעו מהשאלה: מה זה סקסי ? מילה שה"עוללים הרכים" שמעו בשיר המתנגן בטלויזיה, ברדיו או במחשב, ושאינם מבינים את המשמעות של המילה או מפרשים אותה בצורה לא נכונה.
מבלבל, נכון ? מצד אחד המין הוא טאבו, אך מן הצד השני חשוף לעיני הכל. בלבול זה שכיח ומוכר בקרב הורים רבים המתלבטים מתי יהיה הזמן הנכון לשוחח עם היקר להם מכל על עובדות החיים. ההורים חשים אי נוחות בנושא , ולעיתים רבות נמנעים מלדבר עם ילדיהם על כך.
נראה שיותר "קל" להעביר את "המטלה הקשה" לידיהם של אנשי מקצוע מומחים או לצוות החינוכי במערכת החינוך, שיתנו מענה ראוי כמו: מידע על גבולות הגוף ופרטיות בגילאי גן הילדים, וחינוך מיני ויחסים בין המינים בגילאי בית הספר. העיקר שלא יהיה את הצורך בהתמודדות מול שאלות מביכות שאין לדעת את התשובה עליהן. גישה ביישנית זו מחזקת את הבלבול בין המידע אליו נחשפים הילדים באופן טבעי ובין הטאבו שעל "זה" לא מדברים או נדבר על "זה" כשתגדל. בנוסף, ההורים מאוד משתדלים לתת לילדים מענה ועזרה רבה בכל מעגלי החיים שלהם: במשפחה, בחברה ובמסגרת החינוכית, דבר העוזר בבניית ביטחון ומוגנות בעבורם, כדי שיגדלו להיות אנשים טובים התורמים לחברה. כך צריך להיות גם בנושא המיניות על מנת שהילד בבגרותו יצור מערכת יחסים תקינה ובריאה, וירגיש נוח וביטחון במיניות ובמין שלו.
מכיוון שהאדם הוא יצור מיני מינקות, ההורים אינם צריכים להיבהל משיחה ישירה על נושא המיניות והמין. יש צורך לדבר על כך בטבעיות, בהתאם לסיטואציה ובצורה התואמת את גילו של הילד. ילדים הם סקרנים וחוקרים מטבעם, גם בנושא המיניות והמין, לדוגמה: תינוק קטנטן שמגלה את איבר מינו לראשונה ומוצא עונג בנגיעה או ילדים צעירים, שמתחילים להבדיל בשוני בין בנים ובנות או בני הנוער המגלים את הזהותם ואת המשיכה המינית. כאשר הורים נותנים מענה נכון לסקרנות זו, הם מחזקים את תחושת הערך של הילד ומעבירים לו מסר חשוב, שהוא ילד סקרן, ילד שמבין שהוא חלק מהעולם ובעולם יש הרבה מאוד דברים מסקרנים וגם יש את המין ואת המיניות, שהינם טבעיים, בריאים ונורמטיביים בחייו של הילד.
זאת אומרת, שצריך לדבר על מיניות מהגיל שבו הילד מפתח את הסקרנות שלו בעניין. ניתן להעזר בספרים, בסרטונים ואף בהכוונה של אנשי מקצוע, אך אין להמנע מלדבר על כך בהתאם לגילו של הילד. פתיחות בנושא המיניות והמין חשובה מאוד בעיקר, כדי למנוע הסקת מסקנות שגויות ופרושים לא נכונים על סיטואציות הקשורות במיניות או מין. כאשר מתיחסים לנושא של מיניות ומין מגיל צעיר, שבו הילד מגלה סקרנות לכך, יתפוס הילד את המיניות ואת המין כחלק טבעי ונורמטיבי בחייו, ובכך ניתן למזער את המבוכה ואת אי הנעימות מול הילדים בגיל ההתבגרות, שבו המיניות והמין תופסים מקום נרחב ומשמעותי בעולמם.
שירלי קליין – מטפלת משפחתית זוגית מוסמכת ומטפלת מינית בקליניקה של מכון אדלר.