ד"ר שי פרוכטמן, מנהל האגף לחינוך יסודי וחטיבות הצעירות בנתניה. אישיות מוכרת ומקובלת בעיר כמעורב ופעיל בתחום החינוך היסודי ובעל השקפה פדגוגית חדשנית והמוכר בגישת שיתוף הציבור.
נתניה כעיר מעורבת כאשר השכונות בה בעלות רקעים שונים, וכעיר קולטת עליה תוך כדי קשיי ההסתגלות והתאקלמות בארץ, מהווה אתגר לאנשי החינוך בעיר.
שי משתף מחייו הפרטיים ועל מקומו כאיש חינוך:
נולדתי ב-1969 וגדלתי בחולון בדירה של 3 חדרים. הורי, צבי (ז״ל) ניצול שואה אשר כילד חווה את מראות השואה בגטו ורשה, היה שרברב, ואימי ברכה שתבדל לחיים ארוכים עלתה מתימן על כנפי נשרים, עקרת בית. יש לי 2 אחים שגדולים ממני.
אני נשוי בשנית, אב ל-4 ילדים. 2 בנות (18.5,17) מנישואים ראשונים, ותאומים בני 6 מנישואי השניים.
אישתי – ורד גרנדיר פרוכטמן היא מאפרת על וקוסמטיקאית, ועברנו לא מזמן לגור בפרדסיה.
עד לפני שנה הייתי חבר מועצת עיר בחולון. נבחרתי בבחירות 2013 במסגרת רשימה על מפלגתית של אנשי חינוך אשר זכתה ל-8000 קולות מתוך כ-55,000 מצביעים בעיר (בסה״כ). בפעילותי ביקשתי להאיר את עיני החברה ולסייע לצרכי התושבים. פעלתי להוביל לטיוב מערכת החינוך על ידי דאגה לבינוי בית ספר נוסף בקריית איילון, לדאוג לסייעות נוספות בגני החינוך המיוחד לשיפוצים בבתי הספר, להסדרת תשלומי הורים בגני הילדים עם הפרדה לפי תשלומי חובה ורשות ועוד. יזמתי קבוצת תושבים לשינוי פניי שכונת ג'סי כהן (יוזמה שנפסקה לצערי בעקבות התערבות העירייה). לאחר כשנתיים הרגשתי כי היה לי קשה לעשות את כפל התפקידים ( בנתניה ובחולון) והחלטתי לוותר על החברות במועצת העיר. מה גם שעזבתי את חולון.
שי, אתה לא נתנייתי, ספר היכן גדלת?
למדתי בבית הספר היסודי שז"ר בעיר. מי שמכיר אותי יודע כי זכיתי בהפרעת קשב וריכוז והיפראקטיביות (המלוות אותי עד היום) רק שאז לא ידעו לאבחן את הדברים – יחד עם זאת בזכות המתנה אני בהחלט רגיש לילדים משולבים וילדים עם קשיים.
לצד כל זאת הייתי מאוד מעורב בנושאי חברה בעיר חולון, אז אולי לא הייתי תלמיד למופת, אבל הייתי חניך בתנועת הנוער העובד והלומד המאוחד, ושם זכיתי להתחנך לערכים ולציונות.
לצבא התגייסתי להנדסה קרבית. בשלבים המאוחרים של הטירונות נפגעתי ומאז אני נכה צה"ל.
לא הסכמתי להשתחרר לחלוטין (למרות שמבחינה פיזית יכולתי) והתנדבתי לשרת עד לסיום 3 שנים.
לאחר השירות הצבאי חברתי דאז, ובעתיד אישתי הראשונה, התקבלה ללימודי הוראה בסמינר הקיבוצים והלכתי איתה לשיבוצים.
סיפרתי על כך לרופא המטפל שלי בתל השומר, והוא המליץ עלי להוראה. יחד עם המלצתו הגעתי לראיון למסלול הוראה בהיסטוריה ואזרחות לחטיבות הביניים – ולאחריו התקבלתי.
אח"כ סיפרה לי המראיינת ששליטתי בשפה, (היות וקראתי ספרים כתולעת מהירה), והידע שהפגנתי, כיסו על העדר ציוני בגרות, וכך גם נחסכה ממני מכינה.
את מסלול לימודי ההוראה סיימתי בהצטיינות, ובפרוייקט הגמר אשר כתבתי בנושא מרטין לותר קינג ומאבק האפרו אמריקאים לשוויון זכויות – קיבלתי את הציון העגול 100.
בצד החברתי סיימתי כיו"ר אגודת הסטודנטים של סמינר הקיבוצים וחבר בועדת האתיקה של המוסד.
שנה לאחר מכן עבודת הגמר שכתבתי ומרכז למידה שהקמתי בעקבותיה, זיכו אותי במקום הראשון בפרס לוין של העמותה למלחמה באלימות, גזענות ולשיווין אזרחי בהסתדרות המורים – גם כבוד וגם מלגה כספית.
באותה שנה התחלתי לחנך תלמידים בחטיבת הביניים בבית חינוך א.ד. גורדון בת"א. בית החינוך הינו מוסד אשר הוקם בשנת 1931 ומחנך את התלמידים לעבודה, לשיוויון ומעורבות אזרחית.
מנהלת בית החינוך, מדלנה טרייסטר, מינתה אותי לאחר שנה לרכז חטיבת הביניים ולממונה על תוכניות העשרה הבית ספריות.
בבית חינוך הובלתי שיעורים אחרים – יזמתי פגישות בוקר להתעמלות בוקר עם תלמידי בשעה 07:30 (כדי להוציא אנרגיה שהצטברה בלילה), יזמתי פעילות התנדבותית מדי שבוע בכל יום א לתלמידי כיתה ט בבית דנה, בעמותת אנונימוס ואירגונים נוספים – על פי בחירתם של התלמידים.
למשל יזמתי את מירוץ החימוש – כאשר התבקשתי ללמד את התלמידים בנושא מירוץ החימוש שהוביל למלחמת העולם הראשונה – הם באמת רצו…..
כבר אחרי שנתיים של הוראה פנו אלי מסמינר הקיבוצים שסטודנטים יבואו ללמוד אצלי בכיתה.
שנתיים מאוחר יותר – אחרי ארבע שנים בהוראה, התקבלתי לתואר שני באוניברסיטת ת"א- ובמקביל התחלתי ללמד בסמינר הקיבוצים כמרצה להיסטוריה ומדריך פדגוגי של סטודנטים שנה ג.
את התואר השני כתבתי על השוואת מקורות של ג'ון דיואי – איש חינוך הרואה בהתנסות כערך עליון בחינוך, וקרל רוג'רס – פסיכולוג שנות ה-60 אשר הרצה לחינוך דמוקרטי וחופשי. כמובן שגם אותו סיימתי בהצטיינות.
לאחר 8 שנות עבודה כמחנך כיתה בחרתי לנהל ביה"ס. עברתי מכרז לביה"ס יסודי בחולון – וקיבלתי לידי את ניהול בית ספר "אשלים".
ביה"ס אופיין באלימות רבה, ומהר מאוד המצאתי את תוכנית "הכיתה המכבדת" תחרות לצמצום אלימות כאשר החברה לוקחת אחריות על צמצום ומניעת האלימות בתוכה.
זו תוכנית שנכתבה יחד עם צוות המורות המצוין בבית הספר, ופורסמה אח"כ ברמה ארצית בחוברת ייחודית של הסתדרות המורים לתוכניות מכל העולם בנושא מניעת אלימות בבתי ספר.
בד בבד בני ייחודיות בית ספרית העוסקת "בכבוד האדם, העם והארץ". תוכנית זו זכתה לתשבחות רבות, פרס מטעם נשיא המדינה, ואף בידי מכתב של שרת החינוך פרופ יולי תמיר, המשווה אותי למחנך הדגול יאנוש קורצ'ק……
יש לזכור כי לצד ניהול בית הספר התמודדתי עם משבר במשפחה ובשנת 2006 התגרשתי, אך מהר מאוד נכנסה לחיי ורד שלה נישאתי בשנת 2009 ושנה לאחר מכן נולדו לנו ילדנו התאומים. שנה לאחר מכן בשנת 2010 קיבלתי את הדוקטוראט מטעם אוניברסיטת תל אביב על מחקר שכתבתי בנושא החינוך הפרוגרסיבי והקמת סמינר הקיבוצים. מאז כבר כתבתי שני מאמרים אחד בנושא הקיבוץ והיהדות והאחר בנושא מערכת החינוך בקיבוץ כפר גלעדי בתחילת המאה ה-20.
בעובדתי כמנהל בית ספר למדתי שני שיעורים חשובים :
1) לא כולם יכולים להיות מרוצים ממך כל הזמן
2) תמיד תגיד כן לכל יוזמה שמעלה איש צוות, תלמיד או הורה. מקסימום היא תצליח……
לאחר שמונה שנות ניהול בית הספר היסודי אשלים, בקיץ 2011 , עברתי מבחנים בפילת, ומכרז לניהול בית ספר על יסודי – "גימנסיה נבון" בחולון. ראש העיר ומנכ"לית עיריית חולון שמחו מאוד על בחירתי, וכך יומיים לאחריו החלטתי לסוע לאיטליה עם המשפחה.
אולם לאחר שבוע וחצי עם חזרתי, הוצע לי לבוא ולנהל את אגף החינוך היסודי בנתניה. טובה דולב, אשר היתה מפקחת על בתי הספר היסודיים בחולון ומנהלת האגף, הציעה לי להגיע ולהתמודד על התפקיד במכרז.
הרעיון לנהל מערכת גדולה ומאתגרת קסם לי. הודעתי בחולון שאני מוותר על התפקיד שזכיתי בו, והגעתי לנתניה.
מה ההישגים שהשגת בחמש השנים האחרונות בנתניה?
מצאתי מערכת חינוך טובה. אנשי הוראה מצוינים ומחויבים אך שיטות העבודה היו מיושנות, ללא שיתוף הורים, ללא תוכניות עבודה ברורות ומתוקצבות.
חודש לאחר כניסתי לתפקיד שר החינוך גדעון סער קבע כי בנתניה יסגרו 4 בתי ספר מרובים באוכלוסיה האתיופית. כך החלה תוכנית דרום מלכתחילה. בהנהגת טובה דולב, ראש מינהל החינוך, והממונה על החינוך, ד"ר אביטל לאופר, יזמנו פגישות עם ועדי הורים של בתי הספר שח"ל, סיני, רש"י ורמב"ם. כך נבנתה תוכנית "דרום מלכתחילה".
הוחלט יחד עם הורים וצוותים חינוכיים על סגירת ביה"ס סיני, ופיזור הלמידים לבתי הספר הממלכתיים דתיים בעיר, על פי בחירת הורים.
ביה"ס שח"ל נסגר שנה לאחר מכן, בתי הספר אורות רש"י ורמב"ם, זכו לתוכנית ייחודיות בית ספרית ולשינוי פני ביה"ס והיום ברש"י לומדים 25% תלמידים יוצאי הקהילה וביה"ס גדל ב-150 תלמידים מאז 2011, ורמב"ם הפך לעמיטל וכיום לומדים בו 56% תלמידים יוצאי הקהילה. בהמשך נסגרו גם בתי הספר אוסישקין ומסילות – היות והיה בהם מיעוט תלמידים. יחד עם זאת, מאז שנת 2011 פתחנו 9 בתי הספר: אהרון דוידי, שמרית אור, רועי קליין במבנה החדש, דבורה עומר, חיים חפר, ברקאי, אורגד, אביחי, קרליבך וקמפוס דורה אשר נותנים שירותים מיטיביים לאיזורים חדשים שנבנו בעיר ואף קולטים אליהם ילדים משכונות ותיקות יותר.
טייבנו את בתי הספר בתוכנית ייחודיות בית ספרית, בהצבת רף יעדים גבוה הן בהישגים הלימודי והן באקלים, ופתנו קבוצות למידה משותפות למנהלים ולמורים מהמגזר הדתי והחילוני יחד ב"מרחב חינוך נתניה 2021".
פתחנו את העיר כולה לבחירת הורים מבוקרת. המשמעות היא שאנו מאפשרים להורים לבחור אך מנהלים בקרה שלא תפגע בבתי הספר ובהורים.
ראש העיר מרים פיירברג איכר הובילה את החזון: "אם מנתח אני יכולה לבחור, אין סיבה שאת ביה"ס בו גדלים ילדי לא אבחר". היום, 95% מההורים מקבלים את העדיפות הראשונה, 3% עדיפות שניה ו-2% עדיפות שלישית.
באופן אישי ביקשתי להוביל שינוי בדרכי ההוראה ולהתאים אותם ללומד, לתקשב את הכיתות עם מקרנים ואמצעים טכנולוגיים ולפתח מרחבים ייחודיים של חינוך אשר יצרו בנתניה עיר חינוך המורכבת מבתי ספר, קהילה ומעורבות של אקדמיה.
ואכן בתי הספר מלווים על ידי מנחים מהאקדמיה, מאוניברסיטת תל אביב, מכללת נתניה, מכון ויצמן, מופ״ת, סמינר הקיבוצים ואף נבנה קשר מיוחד של שותפות עם מכללת לוינסקי.
למעלה מ-90% מתלמידי מיצ"ב תשע"ה ציינו כי יש להם תחושה כללית חיובית כלפי ביה"ס, בניגוד לממוצע של 80% ארבע שנים קודם לכן באותם בתי ספר.
גם יחסי הקרבה והאכפתיות בין מורים לתלמידים ובין תלמידים לתלמידים השתפרו ב-10% ועומדים על ממוצע של 85%, 7% מעל ממוצע ארצי.
תפיסת ההוראה כמעניינת וברורה עומדת על 87% נתון הגבוה מנתונים ארציים.
ארבעה בתי ספר יסודיים מהעיר מובילים את המחוז בהישיגים לימודים ובאקלים לימודי מיטבי ו-2 מתוכם אף מובילים ברמה ארצית. מנהלי בתי הספר זכו לקבל על כך תעודה מראש העיר ומחבריה המועצה.
גם בקליטת עלייה נתניה מובילה לא רק מספרית, אלא במענים שצוותי בתי הספר נותנים וזוכים להם. קיבלתי לאגף את סגניתי, תמי שוורץ, אשר מובילה תוכניות פדגוגיות שונות ואת קליטת התלמידים העולים. כחבר בועדה ארצית של משרד החינוך אנו מהווים מודל ללמידה ארצית בנושא.
אנו מפתחים מסגרות פיתוח הון אנושי בשיתוף פעולה הדוק עם מרכז פסג"ה ובכל התוכניות כולן אנו עובדים גב אל אב ופנים אל פנים עם הפיקוח במחוז ת"א הן הממלכתי, הגב לימור ברמן הרמס, וחינוך ממלכתי דתי (חמ"ד), אודי קרוב, ועם המפקח הארצי על המגזר החרדי יעקב אלברט.
בשנתיים האחרונות הובלתי לבניית צוות היגוי יסודי הכולל את הפיקוח הרגיל והמיוחד את מנהלת אגף חינוך מיוחד ואת המפקחת על הייעוץ.
מערכת החינוך היסודי בנתניה זוכה לתשבוחות רבות ברמה ארצית, ומחוזית, והישגיה מפורסמים בפרסומים רבים. אני שמח ומודה שניתנה לי ההזדמנות לעבוד עם מנהלי בתי הספר המצויינים, עם הפיקוח, הסתדרות המורים (תמי רוטמן עוזרת מאוד לשמירה על זכויות עובדי ההוראה) וכמובן עם צוות האגף המדהים שלי: תמי, אבישג, רוית וסיון.
אנא ספר ממקומך. לאן פניך לעתיד תחום החינוך בנתניה ומה מצפה לנו.
למרות התמונה המצטיירת כאן, מדובר על הישגי מיצ"ב תשע"ה אשר פורסמו בתשע"ו. כעת אנו מחכים לחודש נובמבר עת יתפרסמו תוצאות מיצב שנה שעברה. באם נשמור על ההישגים משמע אנו עובדים נכון ואת עבודתנו זו נמשיך ונשכפל לבתי הספר בעיר כולה. באם נמצא כי ישנם הישגים פחות טובם, נחשוב יחד ונשתמש במיצב ככלי לשיפור תכניות העבודה.
ראש העיר, הגב מרים פיירברג איכר, מובילה את המערכת ממקום של הרבה אמון ואוטונומיה. זו הזדמנות עבורי להודות לה על הכל ולקוות שהחשדות כנגדה יופרכו והיא תחזור לנהל אותנו. מינהל חינוך בהובלתה של הגב טובה דולב מבקש בשנים הקרובות להמשיך ולשים דגש על הקשר עם הורים. בשנים האחרונות הובלנו ליום הורים אחר בבתי הספר, אך אנו לא מסתפקים בכך, וטובה מובילה אותנו לפיתוח תוכניות חדשניות בתחום.
ד"ר אביטל לאופר מבקשת כל העת להוביל למצוינות, וכפי שקראתם זו עמדה שאני תומך בה מאוד, ואני מבקש שבתי הספר יצטיינו כל העת במתן מענים נכונים לפיתוח המצויינות של התלמידים.
אני מבקש לאפשר לכל תלמיד לעבור את תקופת בית הספר מתוך אהבה ללמידה, מתוך עניין, סקרנות, ועבודה על הקשרים החברתיים והובלה חברתית. אני מבקש להמשיך ולפתח בעיר תלמידים מכבדים ואוהבי אדם, המודעים לזכויות האדם ולחובותיו. עוד דרך ארוכה של עבודה לפנינו, אבל יחד עם צוותי ההוראה, הפיקוח וההורים, ובתמיכת הממונים עלי מראש העיר והצוות המקצועי, אני בטוח שניישם את התכניות הרבות.
בנימה אישית מבקש לאחל למורים ולתלמידים ומשפחותיהם שנה טובה, שנה של התחדשות ועשייה חינוכית.
שלכם,
שי פרוכטמן.
כאמא לילדים שלומדים ולמדו בביה"ס "איתמר" וכנציגת הוועד בבית הספר אני מודה לך שי על מי שאתה ומה שאתה עושה למען ילדינו ובמיוחד ל"אוזן הקשבת" שלא פעם נזקקנו והיית שם במלוא הדרך ועזרת לנו בפתרון הבעיה…מה שנותר לי לומר לך זה יישר כח!!!