הנה באות התעודות מביה"ס

התקופה הקרובה הנה העת לקבלת תעודות מחצית א' בביה"ס. מחצית שנת הלימודים עומדת להסתים, והילדים יגיעו  בקרוב הביתה עם התעודה למשפחתם. מעמד זה הנו מרגש, משמעותי וחשוב לילד, ויש להתייחס אליו ברצינות ובכובד ראש הן בכיתות הנמוכות והן בכיתות הגבוהות, מכיוון שהתעודה מהווה בעבורו בסיס לתפיסת דימויו העצמי ביחסו לסביבה בתחום הלימודי ובתחום החברתי. אחת הנקודות המשמעותיות בקבלת התעודה הנה תגובות המבוגרים אליה. לעתים קרובות, ילד שמקבל תעודה טובה, זוכה מזולתו לדברי שבח והתפעלות, לעומת ילד שקיבל תעודה בינונית או חלשה, שעלול לפגוש בביקורת ובאכזבה מצידם. תגובות אלו הן בעלות משקל רב בחוויות ההצלחה או בחוויות הכישלון של הילד מול הוריו ומשפחתו, ולכן חשוב להגיב לתעודה בצורה מעודדת ומצמיחה בעבור הילד.

התעודה מהווה מסמך כולל שמשקף את התנהלותו של הילד בביה"ס כתלמיד מכמה היבטים:  התעודה מלמדת על  רמתו הלימודית של הילד, כפי שהיא באה לידי ביטוי במבחנים, במבדקים,  בעבודות בשיעורי בית ובתלמידאות (תפקודו הכללי של התלמיד ומידת השקעתו בלימודים). כמו-כן היא מצביעה  על  התנהלותו ועל התנהגותו הן בכיתה והן מחוצה לה, לדוגמה: יחס לזולתו, יחס לציוד ביה"ס, פעילות התנדבותית, אלימות (מילולית או/ו פיזית) ביקור סדיר ביה"ס, איחורים או/ו חיסורים ועוד.  הילדים מוערכים במדדים שונים ומגוונים, ומקבלים ציון על-כך. התמודדות זו אינה פשוטה כלל, ומזמנת לילדים חוויות של עמידה בציפיות מתמשכות של הסביבה הלימודית. כלומר, הילד מקבל ציון על התנהלותו הכוללת בביה"ס, ולא רק על הידע שהוא מפגין.

רצוי  שההורה יצור מול הילד אווירה מצמיחה, תומכת ואוהבת בהקשר זה, בצד מסר חד משמעי שהוא מקבלו גם בכוחותיו וגם בחולשותיו. זאת אומר, שכאשר הילד מגיע הביתה יש לקרוא עימו את התעודה, ולא לדלג על הפרטים. יש לשים לב לחוזקות של הילד, למשל: הערה טובה של המורה במקצוע מסויים או הערות טובות ביחסו לזולת. בשלב זה רצוי לא להעיר ולא לבקר את התעודה. ניתן לשקף לילד את מה שאתם רואים בתעודה ללא פירוש, כמו: אני רואה שקיבלת  שבעים בחשבון ושמונים בעברית, אני רואה שהמורה כתבה שאתה משתדל בכיתה או שהמורה כתבה שאתה צריך להתאמץ יותר וכו'. לאחר קריאת התעודה כלשונה, יש לשאול את הילד, מה מידת שביעות רצונו ממנה. אם הילד מרוצה,יש לשאול אותו ממה הוא מרוצה, ולעודדו על כך ועל המאמץ שהשקיע בלימודיו. אם הילד אינו שבע רצון, יש לברר ממה אינו מרוצה, והאם הוא מעוניין לשפר דבר מה בלימודיו. חשבו יחד איתו מה יכול לעזור לו, וכיצד אתם יכולים לסייע. אם הילד אינו מצליח לחשוב על כך  מומלץ להציע את עזרתכם ככל שידכם משגת, ולהעזר בצוות החינוכי בשיחה משותפת. גם  כאשר הילד אינו מרוצה מהתעודה חשוב לעודדו על התכונות הטובות שלו או/ו על המאמץ שעשה או/ו על ההשתדלותו. יש להתיחס להתקדמותו של הילד ביחס אליו ,ואין להשוותו לאחיו או לחבריו או לכל ילד אחר, אלא ליכולותיו ולכישוריו האישיים ולהם לתת ביטוי, מקום ודגש גם אם אלו אינם לשביעות רצונכם.

ילד, שאינו רוצה ללמוד או שאדיש לתעודתו או שמזלזל בלימודיו, מביע בהתנהגות זו קושי, ואומר בכך, שקשה לו.  יש לציין ולהדגיש בפניו, שהוא חשוב ומשמעותי בעבורכם, שאתם רואים ומבינים שלא פשוט לו בביה"ס, שהוא אינו לבד בקושי ושאתם כאן בעבורו.  בררו עם הילד ועם הצוות החינוכי במה מתבטא הקושי, ובכוחות משותפים חשבו כיצד לעזור לו וכיצד ניתן להקל עליו. יש אפשרות להתמקד בנושא או בתחום אחד, שבו הילד יוכל להרגיש טוב, מוצלח וכישרוני, ואותו לפתח ולהצמיח גם אם הוא אינו קשור ישירות לתחום הלימודי. זאת אומרת, שצריך להיות קשובים וערניים ליכולות ולכישורים של הילד ואותם לפתח, מכיוון שלכל ילד יש את "המתנה" היצירתית שלו אותה הוא יכול לפתח בעזרת המבוגרים בחייו ובכך לתרום רבות לעצמו ולזולתו.

בתום הקריאה המשותפת קבעו עם הילד יעד ומטרה למחצית הבאה. אלו יכולים להיות שיפור בתחום מסויים או שמירה על הקיים – מה משמרים ומה משפרים ? "חזון" קטן למחצית הבאה יכול ליצור מוטיבציה ואופטימיות אצל הילד, בצד הביטחון שמאמינים בו ושתומכים בו.

שירלי  קליין M.A.
מטפלת משפחתית זוגית מוסמכת

מנכ'לית הקליניקה מיזוג משפחתי

 www.mizugfamily.co.il

נשמח אם תגיבו עם הפייסבוק שלכם

תגובות