הורים לילדים בגיל ההתבגרות נפגשים לא אחת בתופעה נפוצה של שתיית אלכוהול כחלק מסצנת המסיבות או הבילויים של המתבגרים. התנהלות זו אינה פוסחת על אף אחד ואינה נחלתם של אזור מסויים בארץ, של שכבה סוציואקונומית או של מגדר ומין. הורים, ששולחים את ילדיהם לבילוי תמים ומהנה, נדהמים ומופתעים לגלותם חוזרים הביתה שיכורים, לאחר ערב של שתיית אלכוהול בצורה מוגזמת ולא מבוקרת. מצד אחד, אל לנו להתמם. תרבות השתייה נמצאת בעולמנו מאז ומתמיד, כחלק מבילוי חברתי המחבר בין אנשים ויוצר קלילות וקרבה לזולת. מצד אחר, בני הנוער נמצאים בתהליך של גדילה ושל התפתחות הן גופנית והן רגשית, ושתייה לא מבוקרת של אלכוהול יכולה להזיק להם בצורה קיצונית, כמו: הרעלת אלכוהול, שבמקרים קשים גורמת למוות או התנהגות חסרת עכבות (אלימות, עבריינות ומיניות מוקצנת). במצב שבו המתבגר יוצא מאיזון, ומתנהל בצורה לא אחראית שעלולה לפגועה בו או שכבר פוגעת בו, להורים יש תפקיד כבד ערך כמצפן בהחזרתו לאיזון.
בני נוער לא שותים סתם, יש לכך מטרה ברורה וחד משמעית, שבבסיסה הצורך להרגיש שייכות לקבוצת בני הגיל, הידיעה שיש לי מקום אצלם והכי חשוב הרגשת הערך העצמי – אני שווה בין שווים. בגיל ההתבגרות קבוצת הגיל – "החברה" – תופסת נפח נרחב בגיבוש הזהות של המתבגר. זהו בדיוק הגיל שבו בני הנוער מאוד סקרנים וחקרניים לגבי התנהגויות של "הגדולים" ורוצים לנסות גם. קבוצת הגיל מאפשרת זאת, ונותנת למתבגר את הביטחון ואת הגב לחוות את החיים דרך התנסויות שונות, כמו: מערכת יחסים, מיניות, עצמאות וכמובן שתיית אלכוהול כמו הגדולים. בנוסף לכך, קיים הלחץ החברתי המופעל תדיר על בני נוער על ידי החברים, לדוגמה: מה אתה תינוק? בוא תשתה כמו גבר, איזה חנון יא פחדן, בוא תשתה מה כבר יקרה לך?, תשתחרר אחי, אתה לא רוצה להתחיל במסיבה עם…, מה אכפת לך לשתות כך תוכלי לרקוד יפה בלי להתבייש. המתבגרים מצאו פטנט קל ומאוד יעיל להרגיש טוב עם עצמם. הפטנט הזה עובד להם נהדר, אך בצידו יש מחיר לא פשוט. לכאורה נראה שהמתבגר מושפע הרבה יותר מחבריו ופחות מהוריו. כמו כן, ההורה לא נמצא לצידם של הנער או של הנערה כל הזמן, כך שבניגוד לפעוט בן שנתיים שההורה נמצא שם כל הזמן, ומונע ממנו לגעת בתנור חם או בחשמל, בגיל ההתבגרות הילד נע בעולם בעצמאות רבה. כך נוצר מצב שבו המתבגר חוצה את הגבולות ושותה לעיתים בצורה מוגזמת ולא מבוקרת. למרות כל זאת, ההורים מהווים נפח חשוב ומשמעותי אצל ילדם המתבגר, גם כאשר יש את התחושה שהילד מזלזל בנאמר או שאינו מתיחס ברצינות יתרה לדברייהם.
ההורים מצדם משקיעים מאמצים ומשאבים רבים , כדי שילדם יהיה ילד טוב – ילד מוצלח. זאת אומרת, ילד שלומד, שמתפתח ובסופו של דבר תורם לעצמו ולחברה. במשוואה הזו אין מקום לאלכוהול, וההורים רואים בעין שלילית את תרבות האלכוהול והשתייה. ילד שחוזר הביתה שיכור אחרי בילוי רווי באלכוהול מעורר בהוריו תחושות קשות, כמו: תסכול, אכזבה, יאוש וכעס. בנוסף לכך, הורים עלולים למצוא עצמם במקום שיפוטי ומבקר הן כלפי התנהגותו של ילדם והן כלפי התנהלותם ההורית. ביקורתיות ושיפוטיות אינם מסייעים ואינם תורמים לאף אחד, ומטרתם אינה מועילה. ההורים צריכים להיות מורי הדרך של המתבגרים, ולכוונם למקום של תרומה ושל מועילות באופן חיובי ומקדם. הורה משמעותי יוכל ללוות את ילדו גם כאשר אינו נוכח הלכה למעשה בסיטואציה החברתית שבה בנו מתמודד עם האתגרים בבחירותיו בכלל ובשתיית אלכוהול בפרט. זאת אומרת, שאם המתבגר יחשוב על הוריו בעיני רוחו בעת קבלת ההחלטה הקשורה באלכוהול, יש סיכוי שיקבל החלטה יותר נכונה ומושכלת.
למרות האכיפה והחוק האוסר על מכירת אלכוהול לקטינים, ולמרות המאמצים הרבים בחינוך בני הנוער להפחתת הרגלי השתייה או/ו מניעתם, המתבגרים שותים ויש סיכוי שיום אחד תקבלו טלפון לבוא לאסוף את בנכם או בתכם השתויים ממסיבה או שהם יגיעו הביתה שיכורים לגמרי. אז מה עושים כשהילד או כשהילדה שלכם חוזרים הביתה שיכורים מאלכוהול ?
ראשית, יש להניח בצד את האגו ההורי, ולעזור לילדים להתפכח ולהרגיש טוב יותר. בדרך כלל, שתייה מרובה של מיים ושינה טובה יעשו את העבודה. הקפידו להשכיבם על הצד, ובדקו לשלומם מידי פעם. יחד עם זאת, אם יש ספק לגבי בריאותם של הילדים, דאגו להביאם למיון או הזמינו אמבולנס. שנית, את השיחה עימם ערכו לאחר שירגישו טוב ויהיו פיכחים ועירניים. קבעו עם הילדים שיחה מסודרת, ושבו עימם בנחת ללא מסיחים ולא "על הדרך". שמעו מהם את הסיפור ללא ביקורת וללא שיפוטיות. בדקו כיצד הם מרגישים עם עצמם על הדרך שבה בחרו. חשבו עימם, האם יכלו לבחור אחרת ועדיין להנות מהבילוי. קבעו יחד גבולות ברורים וחד משמעיים הנוגעים לשתיית אלכוהול – מה מותר ומה אסור, והציגו את הערכים שלכם בעניין. בנוסף, ניתן לשבת עם המתבגרים ולקרוא יחד כתבות, מאמרים ומחקרים בתחום, תוך יצירת שיח פתוח ונעים. אין להקל ראש בנוגע לשתיית אלכוהול, ולכן הקפידו להיות עם "היד על הדופק". בדקו כיצד המתבגרים שלכם חוזרים הביתה, שוחחו עם החברים על גישתם לאלכוהול ומה עושים כשאחד מהחברים משתכר, למשל: לא מתביישים ומתקשרים להורים. כמו- כן אל תשארו לבד, העזרו בהורים נוספים, וצרו קבוצה שמטרתה עזרה הדדית בעת הצורך. זכרו שיש לכם ילדים טובים, שתיית אלכוהול אינה מבטלת זאת, וזכרו שאתם הורים לילדים מתבגרים. שתיית אלכוהול אינה מדד להורות טובה או להורות לא טובה. הדרך שבה תטפלו ותתמודדו עימה היא המשמעותית והחשובה.
שירלי קליין – מטפלת משפחתית זוגית מוסמכת ומטפלת מינית בקליניקה של מכון אדלר