מדריך: איך תתמודדו עם הורים דמנטיים
ככל שתוחלת החיים עולה, כך גם שכיחות המחלות הניווניות של המוח. ההתמודדות היום יומית עם ההשפעות הקשות על התפקוד היא מנת חלקם של הילדים ובני הזוג.
איך מבדילים בין תופעות של זקנה לסימפטומים של דמנציה ואיך מוצאים מסגרת תומכת שתקל על סבלם של החולים ובני משפחותיהם?
ילדים רבים מרגישים שהוריהם המזדקנים 'מאבדים את זה'. לאט לאט הם שמים לב שהיכולות השכליות של ההורים יורדות, הם כבר לא מסוגלים להתרכז בשיחה, חוזרים על עצמם, לא זוכרים דברים פשוטים כמו איך להכין קפה בבוקר, לכבות (או להדליק) את הגז, לקנות חלב במכולת ולא מסוגלים להבין מה קורה בסרט הטלוויזיה שבו הם צופים. בתחילת התהליך, ברגעי הצלילות, ההורה מבין שמשהו אצלו לא בסדר, זה מוביל לחרדות, סערת רגשות, תסכול ודיכאון. זאת, לצד תופעות נפשיות נוספות של המחלה שבאות לידי ביטוי בהתנהגות אגרסיבית, פרנויה (תחושה שגונבים מהם, שיש אנשים זרים בבית, שהאדם שהם רואים במראה הוא לא הם וכד') והרבה מירמור.
כשמתרחשות התופעות הללו יש להפנות את ההורים לאבחון פסיכוגריאטרי ואבחון קוגנטיבי. הסיבות למחלות המכונות בשם הגג 'דמנציה' עדיין אינן ידועות. הסברה היא שהן תוצאה של שילוב בין גורמים גנטיים לגורמים סביבתיים ובכללם כל גורמי הסיכון למחלות אחרות כמו יתר לחץ דם ושומנים בדם. מבחינה רפואית מדובר באוסף של תסמונות שמתפרצות בעקבות זה שתאי המוח מתים ומפסיקים להתחדש.
המחלה חשוכת מרפא והתרופות היחידות שקיימות מסייעות לעכב את ההתנוונות ולשפר את איכות החיים של החולים. לכן, אם ההורה מתלונן על ירידה בזיכרון, אנו ממליצים לא להתעלם ולבדוק את התלונות עם רופא מומחה. יתכן ומדובר בירידה קוגנטיבית קלה או בתלונה סובייקטיבית של ההורה. חשוב לאבחן, לטפל ולעקוב בכדי להעניק להורה איכות חיים מקסימלית. אבחון מוקדם חשוב ומוביל לטיפול נאות. כמו כן חוות הדעת תשמש את הילדים או בני הזוג בשלבים הבאים כמו הסדרת זכויות מול ביטוח לאומי לדוגמא והיא הכרחית לטובת כל הגורמים המעורבים בתהליך.
סימני האזהרה לדמנציה
אתם מרגישים שההורים כבר לא מה שהיו פעם ושואלים את עצמכם אם מדובר בתופעות שהן תולדה של הגיל המתקדם או ירידה קוגנטיבית הקשורה להתפרצות של דמנציה או אלצהיימר?
הנה 10 תמרורי אזהרה אשר מצדיקים פנייה לאבחון פסיכוגריאטרי:
- אובדן זיכרון, שכחה לעתים קרובות: לשכוח גז דולק, מפתח בדלת, או תנור חימום פועל. שכחת שמות של אנשים קרובים, של מקומות יומיומיים.
- אובדן חפצים או הנחת חפצים שלא במקומם (בגדים במקרר, נעליים בתנור האפייה)
- ירידה בפעילות הפנאי וחוסר עניין באינטראקציות חברתיות
- בית ההורה נראה מוזנח בצורה יוצאת דופן
- בלבול בזמנים: לא יודעים איזה יום היום, איזו שנה, בני כמה הם
- חוסר התמצאות במרחב: לא זוכרים איפה הם, איך הגיעו לשם ומה צריכים לעשות במקום
- בעיות שפה: שכחת מילים, קושי בשליפת מילים, קושי להשלים משפטים
- קושי להסתדר עם כספים (אי הבנה של ערך הכסף, חוסר יכולת להבין ערך של מספרים)
- שינויים בהתנהגות ובמצב הרוח ללא סיבה נראית לעין כמו כעסים, תוקפנות, התנגדויות, חרדות, האשמות של הסביבה
- חוסר יוזמה- פסיביות לא אופיינית
לקבל עזרה: צעדים ראשונים בהתמודדות עם ההורה הדמנטי
- לפנות לאבחון כדי לקבל חוות דעת רפואית, המלצות וטיפול. אם האבחנה היא דמנציה עליכם לנקוט בצעדים הבאים:
- להתייעץ עם עובד סוציאלי או אחות בנושא הכנסת עזרה (דרך ביטוח לאומי, עובד זר, וכדומה)
- כתובת נוספת חשובה לפנות אליה היא מרכז יום באזור מגורי ההורה, אשר יספק תעסוקה, השגחה, עניין וחברה להוריכם. באתר משרד הרווחה תוכלו למצוא את רשימת מרכזי היום בארץ: http://www.molsa.gov.il/
- עבורכם, בני המשפחה, מומלץ מאד לפנות לקבוצת תמיכה המיועדת לבני משפחה המטפלים בהורים עם דמנציה, בכדי לקבל כלים וידע כיצד להתמודד עם השינויים בכל שלבי המחלה וגם בכדי לקבל סיוע בהתמודדות רגשית ובשעת משבר . קשה מאד לראות את ההורה נחלש ומשתנה. רשימת קב' תמיכה ניתן למצוא באתר עמותת עמד"א: http://www.alz-il.net/
- אם האבחנה היא דיכאון או חרדה באפשרותכם להתייעץ עם פסיכיאטר באשר לטיפול תרופתי מתאים, בכדי לשפר את איכות החיים של ההורה. בנוסף, ישנה אפשרות להוריכם לפנות לשיחות עם פסיכולוג/עובד סוציאלי.
מאת: פרופ' ירמיהו הייניק, מנהל המרכז הפסיכוגריאטרי בבית החולים איכילוב