לילדים אוטיסטים – מה לעשות וכיצד להגיב
לענות לילד על שאלות חוזרות או להתעלם? להתעקש שיעזור במטלות הבית או לוותר? איך להגיב כשהוא מקלל או מרים יד? לשלב בחוגים ולהתעקש על מפגשים חברתיים או להניח לו? ואיך עושים את זה? ד"ר חגית נגר, מנהלת מרכז מראות לאבחון וטיפול ילדים על הספקטרום האוטיסטי בבית חולים דנה שבאיכילוב עם התשובות לשאלות שכל הורה לילד לוקה מתמודד עימם.
הורים רבים של ילדים אוטיסטים מתלבטים לגבי שאלות רבות מחיי היומיום: האם
לענות לילד על שאלה חוזרת באותו עניין שוב ושוב או להתעלם? ומה עם הכעס המתעורר בהם – כיצד להגיב? האם הסירוב של הילד וההתפרצות לפני היציאה הספונטנית למשחק באולינג משפחתי או סרט או ארוחה במסעדה קשורה ללקות שלו ולכן צריך לוותר ולהישאר בבית או להמשיך בתוכניות? ומה עם ההתעקשות על בגד מסוים בצבע אחד? לוותר לו? האם זה שהוא אינו עוזר בפינוי מהשולחן קשורה ללקות או עצלנות ומה עליהם לעשות? ומה לעשות כשהוא צועק/מקלל/מרים יד על ההורים ועל אחיו או משמיע אמירות לא נעימות בזמן הארוחה שגררו ריב משפחתי? והאם נכון לשלב אותו בחוגים כל השבוע ולא להתעקש על מפגשים פרטניים עם ילדים היות שממילא הנ״ל לא מצליחים לרוב? אה, ומה לגבי ההתעקשות שלו לצלם כל מכונית יפנית בשבת כשמדובר במשפחה דתית? לאפשר זאת או לאסור?
חלק מהתופעות קשורות לתסמיני הליבה של האוטיזם ונקראות ״התנהגויות חזרתיות ומצומצמות״. השלב הראשון בהתמודדות הוא זיהוי הבעיה על ידי ההורים ואז לפעול מול הילד כדי לעזור לו להפחיתן באופן הדרגתי. לגבי ילדים מגיל 12 ומעלה, כדאי ונכון לשתף אותם בהסבר על התופעה, מדוע היא לא חיובית ולמה יש רצון לצמצם אותה וזאת בכדי לרתום את הילד למשימה ולגייס אותו.
לגבי הצילום האובססיבי או כל עיסוק חזרתי או ייחודי אחר, לא נכון לכעוס עליו ובוודאי שלאסור עליו. יש לאפשר לו לעסוק בתחום הייחודי אבל לתחום את זה לפרק זמן קצר כל יום ובמקביל להקפיד על תעסוקה שלו בתחומי עניין נוספים שתואמים את גילו. לגבי יציאות לבילויים שונים, טיולים , חוגים , מפגשים – חשוב להבין שילד עם אוטיזם רגיש לשינויים ולכן לא ישמח לגלות על יציאה ספונטנית לבילוי משפחתי אלא עלול להתמלא בחרדה. ולכן, יש להקפיד על בילויים משפחתיים, מתוכננים, בהם ההורים משתפים אותו מראש ומתארים לו בדיוק מה עומד לקרות, היכן ועם מי . אותה הכנה יש לעשות לו לגבי חוג חדש, טיול , מפגש או שינוי בסדר היום שלו.
לגבי שאלות חוזרות: יש לענות פעם עד פעמיים. לא יותר. מומלץ לענות לו בסבלנות: ״עידו, שאלת אותי ועניתי. אני לא כועס עליך אבל לא אענה על זה שוב״. אם ננהג כך, נעזור לו להפחית את החזרתיות של דבריו.
חלק מהתופעות המוזכרות קשורות גם לתסמיני הליבה של האוטיזם, לקושי בהתנהגות חברתית רגשית הדדית ותקשורתית תואמת גיל שקשורות לקושי בתקשורת מילולית (אמירת תודה) ובלתי מילולית (חיוך, כיף). אז מה עושים כשהילד לא מגיב באופן מקובל לסביבה? מלמדים אותו התנהגות חברתית תקינה והדדית. לדוגמא: מלמדים אותו להגיב בתודה או בכל משפט אחר תואם סיטואציה. מלמדים אותו להרחיב את מנעד הבעות הפנים ולחייך כתגובה למתנה, לכעוס כתגובה לעלבון, להיות מופתע כתגובה להפתעה וכו'. לשם כך אני ממליצה להיעזר במראה, סרטונים חברתיים באייפד, במשחקי מחשב , משחקי קופסה המתרגלים הבעות פנים ועוד. זה קשה ללמד ילד אוטיסט התנהגות חברתית ודורש עבודה רבה מההורים אבל לאורך זמן: נושא תוצאות וילדים רבים למדו כיצד לנהוג נכון בסיטואציות אלו בהצלחה.
אסור לוותר לילד על הקשר עם האח או מפגשים עם בני גילו אבל חשוב שיהיה מתווך חברתי מבוגר במפגשים הללו. המתווך (הורה, אח גדול, חונך) יכוון את הילד להתנהגות חברתית תקשורתית הדדית ותואמת סיטואציה כמו: לשתף את החבר במשחק המחשב ולא לשחק לבד כשהוא יושב לידו, להציע לו שתיה, להגיב לסיפור החבר, לבקשתו ו- בהבעת פנים ומשפט מתאים, לגלות בו ובדבריו עניין.
חשוב גם להדריך את סבא וסבתא, בני המשפחה המורחבת והחברים כיצד לנהוג כאשר הילד אומר דברים מביכים בסעודת השבת. לא להיבהל, לכעוס או להתבייש אלא לומר לו בשקט מה נכון היה לומר במקום מה שנאמר על ידו. להציע לו חלופה למילים שבחר לומר, להסביר, לכוון ולא לכעוס או להתבייש. חשוב שהמשפחה תדבר על כך בפתיחות.
החלק מהתופעות גם אינן קשורות לאוטיזם אלא לחינוך ילדים ככלל ולחוקי הבית .
כל ילד / נער צריך לעזור בפינוי השולחן, בעריכתו ואסור לו לקלל בבית או להרים יד על הוריו או על אחיו. נקודה. חשוב שנזכור כי לא כל התנהגות קשורה ללקות וחשוב לזהות זאת ולנהוג בהתאם ובעיקר לא לוותר שכן אי ויתור יגביר התנהגויות אלו אצל הילד הלוקה באוטיזם וויתור לו על חוקי הבית או על שיתוף בארוחה משפחתית ובהכנות אליה יבודד אותו מהמשפחה וימקמו כחריג .
לפרטים נוספים: מרכז "מראות" שמתמקד באבחון וטיפול בילדים ובני נוער הסובלים מקשיים חברתיים אוטיזם, ומציע טיפולים פרטניים ו קבוצתיים המלווים בהדרכת הורים. המרכז מאגד תחת קורת גג אחת, שירותי אבחון לצד טיפולים, תמיכה והדרכה בקשת רחבה של כלים וגישות בילדים ונוער בגילאי 6-18, הסובלים מהפרעות בקשר החברתי והפרעות הספקטרום האוטיסטי (אוטיזם) בכל הרמות. מרכז "מראות" הינו בית חם לילדים הסובלים מהפרעות חברתיות ותקשורתיות ולהוריהם, ללוות אותם בשנות ההתבגרות, ולהוות עבורם ועבור בני משפחותיהם, מרכז תמיכה וידע ומקום מפגש. http://www.tasmc.org.il/Dana-Dwek/peds-development/Autisem-cognitive-social/Pages/Autisem.aspx
לקבלת פרטים נוספים:
אבי שושן
דובר המרכז הרפואי תל אביב – איכילוב
03-6974746, 052-7360473