המאמר הזה ללא ספק חשוב לכל אחד ואחת מאיתנו, ובמיוחד לשלום ובריאות ילדינו.
זה מתחיל בדיאטה תמימה שסוחטת מחמאות מהסביבה, כשזה מסתבך למחלה זה עלול לסכן חיים.
שיעור גבוה מהנערות בגיל ההתבגרות מתעסקות במראה החיצוני, לא מרוצות מגופן, נמצאות או מעוניינות לפתוח בדיאטה למרות שמשקלן תקין.
חלקן חולמות להיות מפורסמות כמו איזה דמות מהטלוויזיה, אחרות עברו חרם כיתתי, שיימניג, סתם מישהו העיר להן 'עגלגלות' 'מגזימות' ושלא יזיק להן לרדת קילו שניים שלושה.
הן פוצחות בדיאטה קיצונית ומכאן עולה הסיכון הגבוה לפתח הפרעת-אכילה.
כשהרגלי האכילה יוצאים משליטה הם מסכנים את הבריאות הנפשית במיוחד בגיל הנעורים כשהזהות העצמית מתגבשת.
בני-נוער נחשבים כאוכלוסייה בסיכון והפרעת-האכילה יכולה להחריף כשהדיאטה מפסיקה להיות אמצעי לתזונה נכונה ובריאה והופכת להיות מטרה ומתפתחת למחלה.
המחלה מתחילה מדיאטה פשוטה כשהמטרה היא להוריד כמה קילוגרמים, הנערה זוכה במחמאות על מראה החיצוני ובהדרגתיות מדרדרת עד כדי-כך שהאוכל הופך להיות העיסוק העיקרי בחייה.
הפרעות-אכילה מסווגות לשלוש מרכזיות: אכילה כפייתית, בולימיה ואנורקסיה נברוזה.
בשלושת המקרים חשוב לאבחן ולטפל בדחיפות אם נתקלתם בעיסוק יתר באוכל.
כשהנערה חותכת את האוכל לחתיכות קטנות או מפוררת, מסדרת את המזון לפי סדר מסוים וטקסי, מבשלת לאחרים אך לא אוכלת בעצמה, עיסוק יתר בספורט, המשקל יורד, בולמוסים, הקאות, אכילה מרובה בזמן קצר, הסתגרות בשירותים, שינוי במצב-רוח ופחד מעליה במשקל.
סימני אזהרה שיש להבחין בהם:
*פעילות גופנית מופרזת כדי לשרוף קלוריות ולרזות.
*תפיסה מעוותת של ממדי הגוף: הנערה רואה עצמה כ'שמנה' למרות שהיא נמצאת במשקל נמוך.
*הדחקת רעב: הנערה נמנעת מאכילה עם בני-המשפחה, חברה, בית-הספר.
*הסתתרות מתחת לבגדים גדולים ורחבים.
*הימנעות מקשרים חברתיים ונטייה להסתגרות.
*שינויים במצבי-הרוח.
*העלמות של מזון מהבית בעקבות התקפי בולמוסים בלתי-נשלטים.
*אכילה בסתר.
הפרעת-אכילה מכילה שורה של הרגלים שליליים ומזיקים והדרך להחלמה היא העזרות בצוות מקצועי שיסייע ביצירת הרגלים חדשים ויובילו לאיכות-חיים. במידה ונתקלתם בתופעות המוזכרות פנו לבקש עזרה.
אירית אל-מגור
מובילה תהליכי החלמה ומניעה של הפרעות-אכילה מבוגרים וגיל-ההתבגרות.
בוגרת תואר ראשון בפסיכולוגיה ואימון-אישי.