בלוג

רובכם לבטח מכירים את תחושת הריחוף ואת האדרנלין המתפרץ בגופנו ברגע שבו, אנו נפגשים ונמשכים לראשונה לאלו העתידים להיות בני זוגינו ואולי אף הורי ילדינו. תחושות אלו מעוררים אצלינו את הרצון ואת המוטיבציה להשקיע מאמצים עזים בחיזור אינטנסיבי אחר מושא אהבתינו, שכוללים משאבים רבים של אנרגיות, של זמן, של מאמץ ושל כסף. רובכם גם לבטח מכירים את התחושות של שחיקה, של שעמום, של שגרה ושל עייפות במערכת זוגית ארוכת טווח. לשם כך המציאו יש יום מיוחד במינו, שכולו זוגיות, אינטימיות ואהבה – יום אהבה או valentine day. יום שבו אנו קונים זר פרחים, יוצאים לארוחה רומנטית ושולחים מסרון אוהב  לבני זוגינו היקרים- האמנם ?  זאת אנו עושים במקרה הטוב ובמקרה הפחות טוב השגרה מתעתעת בנו, ואנו עלולים לשכוח גם את המחווה הזה. אז מה קרה לאהבה, לריחוף ולאדרנלין ?  האם צריך רק את יום האהבה לתכלית המחווה הרומנטי ?  לשם כך הכנתי בעבורכם עצות שימושיות ומעשיות, כיצד לשמור על האהבה, על האינטימיות ועל הזוגיות לאורך כל השנה ולא רק פעם בשנה.

אחד מן החבלנים הגדולים ביותר של הזוגיות הינו ההתיחסות לבני הזוג כמובן מאליו. כל אחד מאיתנו רוצה להרגיש מיוחד, חשוב ומשמעותי לצד השני. הדרך הנכונה לעשות זאת הינה שימוש יום יומי במחוות קטנות שאינן לוקחות זמן רב, אך יוצרות אושר גדול. לשם כך יש להניח בצד את הקטרנות ואת הקורבנות, לדוגמה: אין לנו זמן, אנחנו עייפים, הוא/היא לא עושה לי חשק, שהוא/שהיא תעשה לי קודם, אין לי כח לזה, הילדים מפריעים, היה לי יום קשה וכו'. הביטו בקשר הזוגי כמוקד כח ולא כמוקד חולשה, כלומר מחוות האהבה והעידוד ההדדי, שיעשו באופן קבוע ושגרתי, יכניסו לחייכם טעם טוב ותשוקה לחיים, ולכן שווה להשקיע את המאמץ ואת הזמן לייצר אותם באופן שגרתי.

חשבו על דברים שיכולים לגרום לבני הזוג שמחה ואושר, ועוררו שיחה גלוייה ופתוחה בעניין – מה אתם אוהבים שעושים לכם ? או מה עושה לכם שמח ? השיחה המוקדמת אינה פוגעת ואינה גורעת מהמחווה הרומנטי, נהפוך הוא, כך תדעו בגילוי לב מה עושה טוב לצד השני , והם ידעו מה עושה לכם טוב. בנוסף רצוי מאוד להמנע מהשלכות, זאת אומרת, שאם אתם אוהבים לקבל זר פרחים ליום שישי, אין זו חובה מן המציאות שגם בני הזוג יאהבו זאת. ראו את טובתו של הצד השני והיו אמפטיים לצרכיו.

הקפידו על מחווה של אהבה לבני הזוג באופן שגרתי ויומיומי. השתמשו במחוות שאינן גוזלות זמן ומשאבים רבים, אך יכולים לעורר הערכה, אושר ותשוקה אצל הצד השני. מסרון אוהב הינו דרך אחת לעשות זאת. אם השגרה והלחץ משכיח זאת מכם, עשו לכם תזכורת קבוע. כתיבת המסרון ושליחתו לוקחים פחות מדקה, למשל: יום נפלא, חושב/ת עלייך, כבר מתגעגע/ת, מה לגבי דייט לילי ?, לאב יו וכו'. כמו-כן הקפידו על מגע הדדי וקבוע ועל מילים חמות ומעודדות, כמו: על תוותרו על נשיקה כשהולכים וכשבאים, ליטוף קטן כשלא רואים, חיבוק אוהב סתם כך, את/ה מותק, אני אוהב/ת אותך, איזה כייף שיש לי אותך ועוד. בנוסף לכך, ניתן להעניק עיסוי מפנק והדדי, שעוזר לבני הזוג להתנתק מן השגרה ולהתענג זה על זה. גם עיסוי קצר ברגלים או בכתפיים יעביר מסר משמעותי של חשיבות הדדית ואהבה כייפית. בדקו את הדברים ששניכם אוהבים לעשות, ומצאו את הזמן לבילוי משותף, לדוגמא: הליכה, ספורט, תחביבים, תרבות וכו'. אלו יאפשרו לכם להיות יחד בזמן איכותי ומקרב. זאת ועוד, תכננו מראש חופשות רומנטיות רק של שנייכם ללא חברים, ללא משפחה וללא ילדים.

מיניות ואינטימיות הינם חלק חשוב ומשמעותי בין בני הזוג, וחשוב לתת להם מקום ונפח בשגרה. לא צריך את ט"ו באב, כדי לפזר פרחים על המיטה, כדי לקנות מצעים חדשים ורומנטיים או כדי ללבוש בגדים חושניים ומעוררים. מצאו את הזמן לכך גם אם נראה לכם, שתכנון מוקדם מסרס את החשק ואת הספונטניות. עוררו את עצמכם בעזרת מסרונים הדדים, כמו: מחכה לך הלילה, כבר לא יכול/ה לחכות, הכנתי מלא הפתעות ללילה  ועוד. אל תתנו לשגרה ולעייפות לחבל בחיי המין שלכם. הקלישאה "עם האוכל בא התיאבון" נכונה גם לגבי מיניות, ולכן הקפידו על כך למרות הכל.

הורים לילדים מתקשים לעיתים קרובות לייצר רומנטיקה ואינטימיות במהלך השגרה האינטנסיבית עם הילדים. הבחירה לתת נפח ומשמעות לזוגיות הינה שלנו ואינה תלוייה בילדים. הקפידו לסגור את חדר השינה, והעבירו מסר לילדים, שזה המקום הפרטי שלכם. הרגילו אותם לדפוק בדלת, ולבקש רשות להכנס. סעו מידי פעם לחופשה ללא הילדים, והקצו זמן לקרבה ולאינטימיות שלכם, שבהן תשימו את צרכייכם לפני אלו של ילדייכם. השתדלו להעזר בקרובי משפחה או בשמרטפית, כדי להיות יחד וכדי לתת משמעות לזוגיות. הורים שהינם שבעי רצון ומאושרים בזוגיות מקרינים זאת גם על ההורות שלהם.

לסיום, יש לזכור להניח בצד את הביקורת ואת השיפוטיות, ולאפשר זה לזה מרחב גדול  של עידוד הדדי. עידוד משמעותי שם את הדגש על המאמץ, על הדרך ועל הרצון, ולאו דווקא על התוצאה הסופית. זאת אומרת, שאם בן הזוג טרח והכין ארוחת ערב, והיא קצת נשרפה לו, עודדו אותו רבות על המאמץ שעשה ועל כוונתו הטובה. שיפוטיות וביקורת מסרסת והורסת רצון ומוטיבציה. אל תהרסו לעצמכם, הרבו בעידוד במילים כמו: אני מאוד מעריך את המאמץ שעשית, עשית אותי מאושרת, יש לי את הבן זוג הכי מושלם בעולם ועוד. זכרו להשקיע בזוגיות ובאינטימיות שלכם, כך תחוו את אהבה כל השנה.

שירלי  קליין M.A.
מטפלת משפחתית זוגית מוסמכת

מנכ'לית הקליניקה מיזוג משפחתי

 www.mizugfamily.co.il

ספור בלשים מאת רועי פרג'ון.

הסיפור מתחיל כמעט כמו בכל פעם.

במהלך יום העבודה התקבלה שיחת טלפון ומהעבר השני קול של בחור כבן 40 שהציג עצמו כאיש קבע הנעדר מהבית לעיתים קרובות. עוד הוסיף שקיבל המלצה על שירות המשרד וכי יש לו חשד שאשתו בוגדת בו והוא מבקש שניפגש. לקראת סיום השיחה אמר ששמו אריק.

מהסיפור של אריק ניתן היה להבין שהחשדות די מבוססים. הוא נעדר לא מעט מהבית,  היא צעירה ממנו במספר שנים. כשהוא חוזר הביתה התנהגותה מעט מוזרה ומרחיקה אותו ממנה בתירוצים של עייפות וכו'.

כשנפגשנו הופתעתי לגלות שהבחור הינו אדם דתי עם זקן ופאות. לא התאפקתי ואמרתי לאריק שאני מופתע מהמראה שכן הוא לא נשמע בטלפון כאדם דתי. הוא הוסיף ואמר: "חכה עד שתשמע שאת אשתי אפשר להגדיר כחרדית…"

במהלך הפגישה הכרתי אדם שנותן מעצמו למדינה לילות כימים, אדם משכמו ומעלה שתיאר חיים מבוססים ומתקדמים: תפקיד בכיר בשירות הצבא, שכר יפה, בית פרטי חדש, זוגיות שהייתה טובה עד לפני כשנה.

הופתעתי שבחור שדעותיו כל כך ברורות המתין שנה שלמה מבלי לפנות לגורם מקצועי בבעייתו הזוגית. אנחנו יודעים שלא תמיד קל להסתכל לאמת בעיניים ויש המון חששות לפני פנייה לחוקר פרטי. אחרי שקיבלתי תמונה של אשתו וכן פרטים לתחילת המעקב, קבענו שהפעילות תתחיל למחרת בשעות הצהריים כשהוא חוזר לבסיס.

למחרת, בשעת צהרים מעט לפני שיצא הלקוח, התמקם צוות מחוץ לביתם של אריק ומי שהייתה באותה עת רעייתו. הצוות דיווח שיצא איש לבוש מדים מהבית ומבחינתנו  עכשיו התחילה העבודה.

אחרי זמן לא ארוך יוצאת האישה מביתה לבושה שמלה ארוכה, כיסוי ראש, חולצה ארוכה. נראית אישה חסודה… בצמוד אליה היו שני ילדים. בתחילה נראה היה לנו שלשווא התמקמנו. אבל איך אומרים: "אל יתייאש אדם גם אם חרב צמודה לצווארו…" היא נכנסה למכוניתה והחלה לנסוע.

במהלך הנסיעה נראה היה שהיא משוחחת בטלפון והתרשמנו שהיא כאילו  בודקת אם יש אחריה מעקב…

היא יצאה והחלה לנסוע לכיוון חולון. בבדיקה קצרה התברר שהוריה מתגוררים בחולון, ואכן באחד מרחובות מרכז העיר עצרה הנבדקת את רכבה הורידה את הילדים נעלה את הרכב ונכנסה לבית נעוריה.

עוד לפני שהבנו מה קורה חזרה לרכב ומצאנו עצמנו במהלך בספק מעקב ספק מרדף. האישה החסודה החלה בנסיעה שלא הייתה מביישת אף נהג מרוצים. ביציאה מהעיר לכיוון כביש איילון צפון היא אף חצתה את הצומת באור שהיה כמעט אדום. בשלב מסוים אחד העוקבים הצליח להתגבר על המכשול אך כבר לא היה קשר עין עם הנבדקת. אגב סיפרתי ששמה אורה?

טוב. לפעמים באמת צריך שהגורל יאיר עלינו. אחד העוקבים שתפקידו היה לסרוק את הציר הראשי איתר אותה ממשיכה צפונה לכיוון  גלילות.

התארגנו מחדש, והמשכנו במעקב. הגענו לסינמה סיטי בגלילות ושם החנתה את רכבה בחניון ונכנסה לקניון. לאחר שהתיישבה בבית הקפה והחלה ללגום מהקפה ולאכול את הטוסט שהזמינה התקרב גבר כבן 40 מזוקן מעט. לא נראה שיש כיפה על ראשו, תוך כדי שהוא מתקרב נראה שאורה מתייחסת לבואו ושיש קשר בין השניים.

המצלמה החלה לעבוד במרץ ואכן הבחור ניגש ומתיישב מול אורה. המלצרית ניגשת הוא מזמין בקבוק סודה, אורה מחייכת אליו ונראה שבין השניים מתפתחת שיחה. לאחר חצי שעה הם קמים ומתחילים לצעוד לעבר החניון. החלטנו מי לוקח אותו ומי ממשיך איתה כדי שנוכל לראות עם איזה רכב הוא מגיע, מה מספר הרישוי ולקבל קצת פרטים על הבחור. להפתעתנו שניהם צעדו לעבר רכבו מסוג מיצובישי לנסר צבע זהב. הוא התיישב ליד ההגה היא נכנסה וישבה לידו והחלו בנסיעה צפונה על כביש החוף.

במחלף נתניה האטנו ואז נכנסנו לעיר בכיוון כללי לבית העלמין. השניים נראו נכנסים לבית העלמין כאשר בכניסה הבחנו שהם מעט צמודים, אני מזכיר לכם שמדובר באישה חרדית ששומרת מרחק נגיעה, שומרת אישור התבודדות עם גבר אחר שאינו בעלה. הקירבה הזו הדליקה אצלנו המון נורות אדומות אבל אחרי הכל אנחנו בבית עלמין. קצת כבוד…

אחרי ביקור קצר בבית "החיים", יצאו השניים לרכב הם ניגשו יחד לכיוון הצד של הנוסעת. המצלמה כמובן שעבדה ללא הפסקה במקרים כאלו אתה אף פעם לא יודע מתי תבוא התמונה ב"הא" הידיעה.

הבחור פתח את הדלת והניח את ידו על מותנה של אורה והיא נכנסה לרכב. הבנו שיש פה כבר משהו מעניין. הם החלו בנסיעה חזרה לכיוון גלילות הגיעו סמוך לרכבה ואז לפני שיצאה מהרכב הבחנו שפניהם מתקרבות אחת לשנייה וכן יש נשיקה!!!

הם יצאו מהרכב ניגשו לתא המטען של רכבה היא הציגה בפניו מספר דברים השניים צחקו ארוכות ונפרדו שוב בנשיקה הפעם מחוץ לרכב. מבחינתנו לא היה צורך  ביותר מכך. היא נסעה לבית הוריה והוא המשיך לביתו בהרצליה. מבדיקה קצרה איתרנו את שמו ומפה לשאר הפרטים הדרך הייתה קצרה. ברכב היו 2 כיסאות בטיחות לילדים והתברר שהבחור פרוד מאשתו ולהם שני ילדים שמגיעים אליו במהלך השבוע על פי הסדרי ראייה.

דיווחתי על הפעילות המוצלחת לאריק שאמר שנמשיך למחרת כי בטוח שהם יפגשו שוב. נתחיל מהבוקר כי היא איננה עובדת למחרת וההורים שלה אמורים להוציא את הילדים ממסגרות החינוך כך שהיא פנויה במהלך כל היום.

בסוף השיחה אמר אריק בקול חצי מגמגם: "אתה בטוח שהם התנשקו?" עניתי שהסרט לא משקר. שאלתי מדוע ההססנות והוא לא ענה חוץ מ"נמשיך מחר". אמרתי לו שיהיה חזק ולא יעשה שום צעד ללא שיחה איתי קודם והוא אמר שהכל בסדר וזה ברור ושנדבר אחרי התפילות מחר.

למחרת בבוקר בשעה 07:00 התמקמנו מחוץ לביתם של אריק ואורה.  לאחר זמן קצר יצאה לבושה היטב עם שני הילדים והכניסה אותם למסגרות החינוך. לאחר מכן התחלנו בנסיעה בכיוון  איילון צפון. הבנו שאנחנו בכיוון שנראה חיובי כיום. בגלילות המשכנו ישר לכיוון נתניה. התחלנו להיזהר שמא המאהב מבצע בדיקה האם מישהו עוקב אחרי אורה.

התחלנו במשנה זהירות וניסיונות לאתר אותו. הפעם חלפנו גם את נתניה וחדרה ובמחלף קיסריה נכנסנו לעבר הנמל. אורה החנתה את רכבה בחניון הכורכר. אנחנו שמרנו מרחק רב ומשנה זהירות כי לא ראינו את המאהב ברקע.

לא חלף זמן רב ולחניון נכנס רכב המיצובישי. הוא החנה את הרכב לא רחוק מרכבה של אורה והפעם השניים מגיעים אחד לשני די מהר וכזוג צעיר יש חיבוק ונשיקה ארוכה של געגוע. השניים נכנסים לעתיקות של קיסריה ומתחילים בטיול רומנטי בחוף ובין ההריסות. אכלנו ארוחת צהריים מוקדמת באחת המסעדות הכשרות (את זה לפחות המשכנו לשמור). אחרי הארוחה ירדנו לעבר החוף הדרומי של העתיקות רצועת חוף יפה. השניים החלו ללכת על החול ללא נעליים (מראה רומנטי שהוסיף תיבול לסרט שלנו) ובשלב מסוים השניים החלו נשכבים על החול הוא מעליה ומתחילים כבני 16 להתעלס. לאחר שבדקתי שאיכות הסרט טובה וברורה התקשרתי לאריק וסיפרתי לו את אשר אני רואה ומתעד.

אריק אמר לי 'לא יכול להיות'. אמרתי לו שהפעם הוא חייב להסביר לי הרי זה קורה מולי ממש. ואז הוא אמר "היא במחזור, היא שומרת נידה, איך יכול להיות שהיא נוגעת בו". אז הבנתי כמה תמימות יש לפעמים באנשים הטובים האלו ששומרים עלינו ועושים עבודה של לילות כימים.

טוב לא ארחיב הרבה אבל הסצנות שצולמו לא היו מביישות שום סרט הוליוודי. בשעת ערב די מאוחרת השניים יצאו לעבר רכבם ונפרדו לשלום וכך גם אנחנו. ערכתי את הדוח לאריק והוא הגיע אלי לפגישה. הצגתי בפניו את הסרט ואת הדוח. הוא תפס את הראש ואמר "אני לא מאמין היא בנידה…" הוא שכח שהיא בוגדת בו בכלל. אחרי שנתתי לו חיבוק ושיחת חיזוק ועידוד נפרדנו.

אחרי כמה חודשים קיבלתי ממנו טלפון. 'אחי זהו התגרשנו רשמית, תודה על הכל'.

אחרי כשנה קיבלתי ממנו עוד שיחת טלפון שאלתי לשלומו והוא ענה שדווקא מצוין. התקדם בעבודה הכיר אישה ושהוא מזמין אותי לחתונה שלו. הוא הוסיף "אצלנו הדתיים אומרים לא טוב היות האדם לבדו" אני מתחתן ומקים בע"ה בית נאמן בישראל. נורא התרגשתי בשבילו כייף לראות אדם שמשקם את חייו במהירות כזו. זה ממש לא ברור מאליו לתת אמון בבן זוג שני אחרי שאתה נפגע כל כך.

בחתונה החזרתי לו חלק קטן מהשיק שהוא נתן לי, כמתנה לחיים חדשים.

גבולות לילדים בחופש הגדול – נוקשות או גמישות ?

החופש הגדול כבר כאן, ומאפשר לילדים זמן רב לפעילויות מהנות ומשחררות, כמו: שהייה בריכה או הליכה לקייטנה. הילדים בחופשה רוצים לנוח משגרת ביה"ס, הגן, החוגים וכו', ומרגישים את הצורך למצות את החופשה עד תום. זאת אומרת שהם מצפים גם להשתחרר מן הגבולות ומן החוקים, שהיו קיימים בשגרה היומיומית שלהם לדוגמה: ללכת לישון יותר מאוחר או לשבת זמן רב במחשב. בעקבות זאת מתלבטים  הורים רבים בסוגיה האם לשחרר את הגבולות בחופש הגדול או האם לשמור על מערך גבולות ברור ומסודר ? לשם כך הכנתי בעבורכם כמה נקודות חשובות למחשבה, על-מנת שתוכלו לעבור את הקייץ בשלום ובהנאה עם הילדים.

מערך הגבולות בבית אינו נתון לבחירתו ולהחלטתו של הילד, והינו אחריותו הבלעדית של ההורה. זאת אומרת שההורה הוא זה שמחליט על הגבול ועל מטרתו. ילדים זקוקים לגבולות כגורם שיוצר סדר וביטחון בחייהם. הילדים צריכים לדעת ולהכיר מראש את סדר היום ואת הדברים שמותר להם או את הדברים שאסור להם. מסר זה של גבולות ברורים וידועים מראש מצד ההורים  מעביר לילד את התחושה החשובה, שיש אדם מבוגר, שדואג לסדר בחייו, שמסייע לו להרגיש מוגן, שליו ובטוח. חוסר גבולות עלול ליצור לילד בלבול, תסכול, פחד וחרדה, ולכן רצוי להמנע לחלוטין מפריצת גבולות בחופש הגדול.

מערך של גבולות ברורים וידועים משאיר לעיתים טעם של נוקשות  ושל סולידיות בעיקר בעת החופשה הגדולה.  נכון שגבול עבור ילדים במהותו הינו עקבי, ברור וחד משמעי, אך למרות זאת בזמן החופשה ההורה יכול להפעיל שיקול דעת, ולבחור במידה מסויימת של גמישות בגבולות, בהתאם לגיל הילדים ולדינמיקה המשפחתית. בכל מקרה בחופש הגדול רצוי מאוד להיות יותר גמישים מבשיגרה, ולהמנע ממאבקי כח יותרים ולא נחוצים, שיעכירו על האווירה המשפחתית.

בחופש הגדול מערך הגבולות הביתי עובר בדיקה מחדש על-ידי ההורים, וצריך להיות בו מידה של גמישות שתתאים הן לחופשה והן למשפחה. כלומר, בבניית גבולות לחופש יש צורך לקחת בחשבון את גילאי הילדים, את הפעילויות המתוכננות לחופש, את הדינמיקה המשפחתית ואת האנשים עימם הילדים נמצאים. לדוגמה: ילדים צעירים צריכים סדר יום יותר ברור ומובנה מילדים בוגרים. בנוסף, אם הילדים הולכים לקייטנה הם צריכים ללכת לישון יותר מוקדם מילדים שלא הולכים לקייטנה. כמו-כן, האם הם נמצאים עם סבתא, שפחות מקפידה על החוקים או עם אבא שיותר מקפיד על הגבולות או האם האווירה המשפחתית הינה יותר נוקשה או יותר גמישה. גבול צריך להיות מותאם לצרכי הילדים ולצרכי המשפחה, זאת אומרת שגבול שמתאים משפחה אחת אינו דווקא מתאים לאחרת. על-כן הפעילו שיקול דעת, והתאימו בגמישות את מערך הגבולות לקייץ, כך שכל חברי הבית יהיו שבעי רצון מהם.

הורים רבים מדווחים על התנגדויות ועל מאבקי כח של הילדים סביב הצבת הגבול. הילדים דורשים חופש – "יש לנו חופש !! נעשה מה שבא לנו !!" מצב זה יוצר תסכול הדדי ואווירה משפחתית לא נעימה הן להורים והן לילדים. אז מה עושים ? ההורים צריכים להיות שלמים ובטוחים  לגבי הגבול, שהם מציבים. אם הם אינם בטוחים בו או אינם רואים את המטרה או את התועלת שבו, עדיף לא להציבו. הילדים מרגישים מיד אם ההורה בטוח בגבול שהציב או האם הוא ספקני לגביו. ההורה צריך לראות את ילדו באור אמפטי להבין שמותר לו להביע התנגדות ולהיות מתוסכל. הורים רבים כועסים או מאוכזבים, כאשר הילדים מביע התנגדות או חוסר שביעות רצון להוראתם. אז מה עושים ? מצד אחד מביעים הרבה אמפטייה – "אנחנו מבינים שאתה לא מרוצה או אנחנו רואים שקשה לך". מילים אלו עוטפות את הילד באהבה והבנה של ההורה. מצד שני ממשיכים להציב את הגבול – "אנחנו רואים שקשה לך ללכת לישון מוקדם, אך מחר יש קייטנה ואתה צריך לקום מוקדם". בהצבת הגבול יש להיות עניינים, עקביים וחד משמעיים בצד ההכלה והבנה גדולה לילד.

בחופש הגדול יוצאות משפחות רבות לפעילויות שונות מחוץ לבית, כמו: חופשה או טיולים. גם בזמן פעילות מחוץ לבית חשוב לשמור על הגבולות ועל החוקים. לפני הפעילות יש לעדכן ולספר לילדים לאן הולכים, עם מי נוסעים, לכמה זמן ומה עושים שם. שמעו את שאלותיהם והשתדלו לענות עלייהם. החליטו מראש מה מותר ומה אסור, וידעו את הילדים על כך, לדוגמה: אנחנו נוסעים לטיילת בת"א, אך באותו היום לא ניכנס לים. קבעו מראש על מה מבזבזים ועל מה לא, ומהו התקציב לאותו היום, למשל: היום נקנה לכם גלידות באמצע היום. חוץ מזה לא קונים דבר או יש לכם תקציב של 20 ש"ח עימו תוכלו לקנות מה שתבחרו. על כך יש להיות עקביים ולא לוותר לילדים, כשזוכרים כל הזמן, שלילד מותר להביע התנגדות ולהיות מתוסכל.

לסיום, בתקופת החופש הגדול יש לבנות מערך גבולות משפחתי חדש ולהפעיל מידה רבה של גמישות בתוכם. ההורים הם אלו שקובעים את הגבולות, ועלייהם להיות עקביים, ברורים וחד משמעיים. גבולות עוזרים לילד להרגיש ביטחון ומוגנות. לילד מותר להיות מתוסכל ולא שבע רצון כאשר מציבים לו גבול. זו תחושה טבעית ונורמלית. כשהילד מרגיש כך, חשוב להביע הרבה אמפטייה מצד אחד, אך מן הצד השני לעמוד על הגבול ולא לוותר. כך תעברו את הקייץ בשלווה ובכייף עם ילדייכם.