איתור חייבים – כיצד תמצא את מי שחייב לך כסף? רועי פרג'ון
לא אחת, אנשים שחייבים כספים 'נעלמים', ומשאירים את האנשים שזכאים לקבל מהם כספים בפני שוקת שבורה. כיצד ניתן לאתר אותם? מהן הפעולות שיש לנקוט? על כל אלו ועוד, בכתבה שלפניכם.
מאת: רועי פרג'ון
אנשי המשרד הגיעו לכתובת שאיתרו במרכז הארץ. החייב ישב בכתובת, אך מאחר שאנשי המשרד לא ידעו כיצד הוא נראה , הם לא היו בטוחים כי אכן מדובר בחייב עצמו. האנשים פנו אליו בשמו, וזה אמר כי אינו יודע מי האדם אותו הם מחפשים, וכי הם טעו בכתובת. האנשים הכניסו ידם לכיס, ולחצו SEND למספר הנייד שהיה ברשותם מידע לגביו. הטלפון צלצל, והצלצול נשמע מכיסו של החייב. מהצד השני לא ענה אף אחד, והוא החל לשמוע את עצמו, והתחיל להבין ש"נתפס".
ישנם אשר חייבים להם כספים, והחייבים פשוט "נעלמו", כך שחובם נשאר ללא מענה.
איתור החוב והחייב
במקרה כזה, צריך לבדוק ולאתר מה גובה החוב, ומה הסיבה לכך שהוא נוצר.
האם החוב נוצר כחלק מעוקץ מתוכנן או האם קרה מקרה, במסגרתו אדם הסתבך וכרגע אין ביכולתו לשלם.
יש מצבים שבהם אדם ניהל עסק/חברה, פשט רגל והעביר את הפעילות תחת "כובע" אחר, בשמו של אדם אחר, אשר יכול להיות קרוב אליו או לא.
מומלץ לפנות לאיש מקצוע לביצוע האיתו.
במקרים כגון אלו, לא מומלץ לבצע פעולות לבד, שכן ברגע שאדם אשר חייב כספים לאחר ירגיש מאוים, הוא יתחיל להסתתר.
לכן, הדבר הנכון לעשות הוא לפנות לאיש מקצוע שיתחיל באיתור, ויעשה זאת בדרכים שונות. בין היתר, עליו לבחון בתוך בדיקותיו את אפשרויות הבריחה של החייב.
ניתן להתחיל באיתור פשוט בעלות כ- 150-350 ש"ח (לא כולל מע"מ).
לאחר מכן, אם האיתור לא צלח, יש לשקול את העמקת החיפוש והאיתור.
כידוע, יש לבצע 'מסירה' לחייב של כתב התביעה/אזהרה לפני נקיטת הליכים וכד'. זאת, ע"פ החוק. אנשים נוהגים לבצע את המסירה באמצעות שליח של הדואר בעלות של כ-20 ₪. השליח מגיע לכתובת, ושם נאמר לו שהחייב לא נמצא. השליח לא משקיע מאמצים מיוחדים באיתור החייב, לא מבצע בדיקות, לא מאמת דברים ולא מנסה לתחקר את השכנים.
לא אחת, קרה שאנשי משרד הח"מ הגיעו לביצוע איתור ומסירה לכתובת בה היה שליח של הדואר וחברות שליחויות אחרות, אשר מאמציהן לאתר את החייב לא צלחו. לכן, כמו בכל תחום ההמלצה היא, שלא כדאי לחסוך, כי הזול עלול לעלות ביוקר. השקעה בחברת חקירות שתבצע איתור ומסירה כראוי, עשויה לקצר את ההליכים.
דוגמא לחייב ש"נתפס" במהלך פעולת האיתור
כך למשל, אדם פתח חנות אצל לקוח של הח"מ, ולאחר זמן סגר את פעילותו ונעלם תוך השארת חובות במקומות שונים כגון: עירייה, חשמל וכד'.
מסתבר שהלקוח של הח"מ שלח כבר שליחים, וגרם לחייב להיכנס למסתור. אנשי משרד החקירות פעלו כדי לאתר את החייב ללא הצלחה.
לבסוף הגיע מידע לגבי נייד בו מחזיק החייב. בעקבות כך, אותרה כתובת אליה נוהג החייב להגיע. אנשי משרד הח"מ יצרו קשר עם החייב שניתק את הטלפון, ואיים להגיש תלונה במידה שאנשי המשרד יתקשרו שוב.
אנשי המשרד הגיעו לכתובת שאיתרו במרכז הארץ. החייב ישב בכתובת, אך מאחר שאנשי המשרד לא ידעו כיצד הוא נראה , הם לא היו בטוחים כי אכן מדובר בחייב עצמו. האנשים פנו אליו בשמו, וזה אמר כי אינו יודע מי האדם אותו הם מחפשים, וכי הם טעו בכתובת. האנשים הכניסו ידם לכיס, ולחצו SEND למספר הנייד שהיה ברשותם מידע לגביו. הטלפון צלצל, והצלצול נשמע מכיסו של החייב. מהצד השני איש לא ענה, אבל החייב החל לשמוע את עצמו, והתחיל להבין ש"נתפס".
כמובן, שכל האירוע צולם ותועד בצילום סמוי באיכות גבוהה, והכל הועבר ללקוח כדי שיוכל להציג את ניסיונותיו של החייב להתחמק מקבלת המסמך.
איתור מורכב יותר
במידה שמדובר בחייב שהעתיק את פעילותו, יש לשקול מראש לתעד בצורה חכמה את פעילותו החדשה ולקשור אותו אליה. כך יהיה ניתן לפרוע את החוב ממנו בעתיד. פעילות זו הינה יקרה יותר ומורכבת יותר.
הכוונה היא לאפשרות של חייבים שמבצעים סוג של עקיצה (לא בהכרח אירוע מתוכנן מראש)- כך, למשל, אדם שמבין שהוא עומד לפשוט רגל, אך ממשיך לגבות כספים ומשאיר בעצם חובות בסופו של דבר פושט רגל ונעלם. במקרים כאלה, מאחר שיש עדיין פעילות/לקוחות, אותו מקים חברה/עסק אחר באותו תחום ומעביר את הפעילות לשם. אם זה על שמו- הרי שלא עשה דבר.
ברגע שבעל החוב ידע להבחין, הוא יתבע ממנו את הכסף. ואז מה שאותו אדם עושה- הוא מעביר את הפעילות לחברה/עסק אחר.
כדי להגיע ישירות אליו, יש צורך לבצע מעין זה "הרמת מסך"- כדי לקשור קשר בין העסק הקודם לבין החברה הפעילה שיכולה לפרוע את החוב. זו פעילות שמצריכה בניה של סיפור כיסוי/הוכחת דברים וכד'. לא מדובר באיתור הקלאסי/הפשוט העוסק במידע כגון: היכן החברה יושבת. מדובר באיתור מורכב, אשר מוכיח את פעילות החברה/העסק.
