מאז שאני זוכרת את עצמי, אני רוקדת. לא, לא הייתי מהילדות האלו שרשמו אותן לחוג בלט כבר מגיל 4, לא למדתי לרקוד מעולם.
אבל הגוף שלי , או יותר נכון, הנשמה שלי מצאה דרך יצירתית לשוחח איתי כל חיי ואני לא ממש הבנתי מה היא רוצה, עד לא מזמן.
קוראים לי מאיה בלו ואני מנטורית ומלווה אנשים בתהליכי צמיחה וחיבור אמיתי לעצמם, מלמדת אנשים להוריד את המסיכות מעליהם, להתחבר ליהלום הפנימי האותנטי שיש בכל אחד, נותנת כלים פרקטיים ליצירת חיים מלאים באושר, סיפוק, חופש, שמחה, הודיה הגשמה ושפע.
אני יודעת היטב איך זה מרגיש להוריד מסיכות. מהרגע שנולדתי קיבלתי את מסכת "המושלמת" ,היא הגיעה בעסקת חבילה ישר מתוך רחם אימי.
אחותי הבכורה, נולדה עם מום חיצוני בפנים, מה שגרם קושי רב להוריי ולה ויצר הרבה מאוד התמודדויות לא פשוטות, ארבע שנים אחרי, הגעתי לעולם, השמחה והעונג שגרמתי להורים שלי בבואי יצרו, מבלי לשים לב לחץ מאוד גדול, לחץ שהופעל עליי בלי לדעת, לא בכוונה.
ועם השנים הפנס שהיה מכוון אליי, הספוט התמידי הזה, סינוור את עיניי, והמושלמות שלי השתלטה על כל פינת חמד, הייתי הכי טובה שיש! בהכל!
תמיד במרכז, הכי יפה, הכי חכמה, הכי מקובלת חברתית, כולם רצו להיות אני.הייתי מוקד כל אירוע, כל מפגש, משפחתי, חברתי. הצטיינתי בלימודים, ניהלתי כל דבר, לא עישנתי מעולם, לא שתיתי אלכוהול, לא פרצתי גבול, סימנתי וי מצטיין על כל תחום ותחום בחיי. כמו מכונה משומנת היטב .הסתרתי כל פגם, סדק, חולשה. כי אסור היה אז להראות שיש לי חלקי צל.היה צל מאוד גדול בבית, ואני הייתי אמורה להיות האור. רק אור ,לא שום דבר אחר חוץ מזה.
השתדלתי בכל הכוח להיות זו שאף פעם לא תאכזב. לא לאכזב את ההורים, לא לאכזב את המורים, לא לאכזב את אחותי, לא לאכזב את בן זוגי .
אבל אכזבתי אותי.. התרחקתי ממני .שכחתי מי אני , לא נתתי לעצמי רגע של מנוחה. לא הקשבתי ללב שלי. טיפחתי עוד ועוד ציפיות של אחרים, אבל לא את שלי.
ובתוך כל זה ר-ק-ד-ת-י !
הרגעים שרקדתי היו הרגעים שבהם יכולתי לשחרר, פשוט לשחרר! את הציפייה, את המושלמות, להרים את הרגל שלא ירדה מהגז לרגע אחד, להוריד את הלחץ. להיות אני בדיוק כפי שאני, על כל חלקיי, כולל חלקי הצל.
אז, בילדותי לא הבנתי מה המשמעות של הריקוד בחיי, עד שהחלטתי להתחבר לאותנטיות שלי, עד שהבנתי שחיבור ללב ואותנטיות זו הדרך להיות מאושרים באמת! זה התחיל להתחזק מהרגע שהפכתי להיות אמא.
כל הזמן שאלתי את עצמי: איך אני יכולה להוות מודל ראוי לחיקוי לילדיי היקרים אם אני לא באמת אני?
זו חובתי ללמד אותם להיות מחוברים ללב שלהם כי רק כך הם יהיו מאושרים באמת ואין דרך אחרת לעשות חוץ מלהיות אחת כזאת-שמחוברת ללב שלה.
לפני שהשאלות הגדולות החלו לעלות על פני השטח, טיפחתי קריירה בעולם השיווק והפרסום במשך יותר מעשור. עשיתי תפקידים בכירים, מעניינים, מאתגרים, פגשתי אנשים מדהימים וניהלתי תהליכים משמעותיים.ואפילו אהבתי את מה שעשיתי.
אבל אתם מכירים את התחושה שהלב שלכם מדבר איתכם? שולח לכם רמזים כל הזמן? דופק לכם על חלון הנשמה? מנסה להסביר בצורה ברורה שאמנם אולי אתם אוהבים את מה שאתם עושים, אבל אתם אוהבים לעשות עוד המון דברים.וזה לא ה-דבר הזה שמרטיט לכם את הלב. זה לא ה-דבר הזה שכשאתם חושבים על עצמכם פועלים בתוכו, אתם מתרגשים כמו ילדים קטנים.
זו לא קריירה, זה ייעוד! זו שליחות! זו מטרה שהיא מעבר אליכם ויש בה תועלת לעוד הרבה אנשים מלבדכם.
וכשהבנתי שאני חייבת לעשות מעשה, שיניתי מסלול ונרשמתי ללימודי מודעות וחקר תת המודע בשיטת מטא פסיכולוגיה, חקרתי, בדקתי, קראתי, פירקתי ובניתי תבניות בתוכי, התחברתי לילדה הקטנה שבי, מצאתי את הכלים הטובים ביותר ליצירת אושר, מהות והגשמה והעשרתי את הכלי שלי לאין שעור..
מאז שאני זוכרת את עצמי ידעתי שאני רוצה ללמד אנשים להסתכל על החיים אחרת, ידעתי שאני רוצה לתת השראה, לייצר מוטיבציה, להאיר את ליבם של אחרים, לעזור להם למצוא את היופי והעוצמה שבתוכם, ללמד אותם להתלהב מהחיים, להתרגש, להודות עליהם, להיות באהבה וחמלה ולרקוד ברחבת החיים.
כמי שרוקדת כבר 15 שנה סלסה (ובערך כל החיים ריקוד חופשי) , מצאתי שיש קשר מדהים בין מה שקורה ברחבת הריקודים לבין מה שקורה ברחבת החיים.
היום אני מלמדת אנשים דרך החוויה שלי והידע שרכשתי,להתחבר לעצמם ,נותנת כלים פרקטיים לחיים מאושרים, מלאים בחשיבה חיובית, מוטיבציה, הכרת תודה, התלהבות, הגשמה או במילים אחרות ,אני מלמדת אנשים "לרקוד ברחבת החיים".
אני מזמינה אתכם להצטרף אליי ולקבל מידי שבוע, ידע, כלים פרקטיים וטיפים שיעזרו לכם להסתכל על החיים מזווית קצת אחרת.
ניפגש ברחבת החיים!
מאת מאיה בלו מרצה , מנטורית לחשיבה חיובית, הגשמה, חיבור עצמי ואושר מעשי.
"לרקוד ברחבת החיים"
