מנתוני כללית לשנת 2016 עולה:
רק 6% המהווים כמחצית מהמאובחנים עם הפרעת קשב בגילאי 6-17
נוטלים טיפול תרופתי לאורך זמן
העלייה המדווחת בשנים האחרונות בשיעורי האבחון של הפרעת קשב (ADHD) ובטיפול התרופתי בה מעוררת דיון ציבורי בנוגע לריבוי המאובחנים ונחיצות הטיפול התרופתי.
מכון כללית למחקר ערך מחקר עומק אשר בדק את שיעורי המאובחנים עם הפרעת קשב ושיעור המתמידים בטיפול תרופתי. במחקר נותחו נתונים מתוך מאגר של
כ-3.6 מיליון מבוטחי כללית מעל גיל 6. החוקרים בדקו את שיעור המבוטחים שבתיקם הרפואי מופיעה אבחנה של הפרעת קשב ושיעור המבוטחים אשר נטלו טיפול תרופתי לאורך זמן ומנתוני כללית לשנת 2016 עולה התמונה הבאה:
שיעור מבוטחי כללית המאובחנים: 8% מגילאי 6-12; 15% מגילאי 13-17; 10% מגילאי 21-30
בשנת 2016 אבחנת "הפרעת קשב" מופיעה בקרב 8% מהילדים בגילאי 6-12, גילאי ביה"ס היסודי. לפני כארבע שנים האבחנה הופיעה בקרב כ- 7% מהילדים בגילאים אלו, מדובר בעליה של 1% בלבד בקבוצת גיל זו. מדובר בשיעור מאובחנים שהוא מעט נמוך יחסית למצופה לפי הספרות הרפואית המעריכה היום את שכיחות ההפרעה ב-10%-12%.
בגילאי 13-18, גילאי חטיבת הביניים ותיכון, האבחנה מופיעה בקרב כ- 15% מהילדים. מדובר בעליה של כ-3%, שכן בשנת 2013 האבחנה הופיעה בקרב 12% מבני קבוצת גיל זו.
בגילאי 21-30 אבחנת הפרעת קשב מופיעה בקרב 10%, לפני כארבע שנים האבחנה הופיעה בקרב כ- 6% בקבוצת גיל זו.
עוד עולה מהנתונים כי הפרעת קשב שכיחה פי 2.3 בבנים. בגילאי 6-12, היא רווחת בקרב 11% מהבנים לעומת 4.3% מהבנות. בגילאי 13-18 שכיחותה בקרב בנים מגיעה לכ- 19% ובקרב בנות לכ-9.5%. בגילאי 21-30 האבחנה מופיעה בקרב 13% מהצעירים לעומת 7% מהצעירות.
שיעורי אבחנת הפרעת קשב (ב-%) בערים נבחרות
| מאובחנים | גילאי 6-12 | גילאי 13-17 | גילאי 21-30 |
| תל אביב | 7.8 | 15.4 | 12.1 |
| בני ברק | 6.3 | 10.4 | 4.1 |
| הרצליה | 8.4 | 24.1 | 17.5 |
| נתניה | 7.80 | 14 | 7.75 |
| חדרה | 8.69 | 16.90 | 9.22 |
| ירושלים | 3.3 | 5.15 | 3.7 |
| חיפה | 8.5 | 16.1 | 8.8 |
| אשדוד | 8.3 | 12.6 | 6.6 |
| נהריה | 12 | 21.43 | 11 |
| באר שבע | 6.2 | 10.5 | 7.3 |
| מודיעין | 9.1 | 18.2 | 15.6 |
התמדה בטיפול תרופתי: 5% בגילאי 6-12; 6% בגילאי 13-17;
2% בגילאי 21-30
במסגרת המחקר נבחנה שאלת הטיפול התרופתי וההתמדה בו, כאשר התמדה בטיפול הוגדרה כמימוש 3 מרשמים לפחות בשנה האחרונה.
מנתוני 2016 עולה כי 5% מהילדים בגילאי ביה"ס יסודי התמידו בטיפול תרופתי,
כ-6% מבני הנוער בגילאי חטיבת ביניים ותיכון 13-17, וכ- 2% מגילאי 21-30.
שיעור המתמידים בטיפול תרופתי (מכלל המבוטחים בכל קבוצת גיל)
| התמדה בטיפול תרופתי | גילאי 6-12 | גילאי 13-17 | גילאי 21-30 |
| תל אביב | 5.55 | 6.73 | 2.71 |
| נתניה | 5.35 | 6.15 | 1.12 |
| חדרה | 5.99 | 6.98 | 1.51 |
| בני ברק | 4.45 | 5 | 0.53 |
| הרצליה | 5.64 | 7.79 | 3.16 |
| ירושלים | 2.11 | 1.88 | 0.51 |
| חיפה | 5.69 | 6.79 | 2.05 |
| אשדוד | 5.43 | 5.43 | 0.77 |
| נהריה | 8.02 | 8.86 | 1.49 |
| באר שבע | 4.24 | 4.22 | 1.49 |
| מודיעין | 6.83 | 8.56 | 3.05 |
לדברי פרופ' רן בליצר, מנהל מכון כללית למחקר "נתונים חדשים אלה נותנים תמונה מקיפה ומדויקת יותר מבעבר על האבחון והטיפול בהפרעות קשב, וחשוב להתייחס בהערכות מסוג זה למשך מינימלי של נטילת הטיפול התרופתי. מהנתונים עולה כי המודעות בשנים האחרונות לצורך באבחון מוקדם ונטילת הטיפול ממשיכה לגדול (אף כי באופן מתון) והיא מסייעת לילדים ומתבגרים להתמודד בהצלחה עם האתגרים שהפרעה זו מזמנת. ניתן לראות שהיקפי האבחון בקרב ילדים ומתבגרים אינם גבוהים כפי ששיערו בעבר, והם תואמים למקובל במדינות אחרות. אנו גם רואים בבירור שעם העלייה בגיל עולים שיעורי האבחון של ההפרעה, אך כמעט ולא עולה שיעור הילדים הנדרשים לטיפול מתמיד. העלייה באבחון עם הגיל נובעת להבנתנו מהצטברות לאורך השנים של הזדמנויות לילד וסביבתו להתוודע להשפעת ההפרעה ולצורך באבחון וכן, לאור הדרישות המתגברות עם ההתבגרות לעמוד באתגרים לימודיים המחייבים ריכוז."
לדברי ד"ר עידית פוזנר, נירולוגית ילדים ומנהלת את המכון להתפתחות הילד של כללית בנתניה – מחוז שרון שומרון: בסופו של דבר, אחוז הילדים והבוגרים המאובחנים עם הפרעת קשב תואם לידוע בעולם. גם הפער בשכיחות האבחנה בין בנים לבנות ידוע מהספרות המקצועית, ונובע מכך שאצל בנות יש פחות פנייה לעזרה, לאו דווקא פחות קושי. בגיל בית הספר היסודי אחוז הילדים המאובחנים הוא כצפוי. אמת היא שבגיל ההתבגרות יש עליה בהפניות לאבחון כיוון שיש עלייה בעומס הלימודי ובצורך בסיוע. חשוב לציין: עם קבלת האבחנה חשוב לקבל את הטיפול המתאים בכל האספקטים, גם התרופתי וגם הסיוע הנחוץ בנוסף. יש היום מידע רב על בטיחות השימוש בתרופות אלה, בעובדה שהן לא מסוכנות, כלל לא ממכרות, ושהיעילות שלהן גבוהה. אך גם צריך לדעת על התמודדות עם תופעות הלוואי. חשוב מאוד קשר הדוק עם הרופא בליווי המטופלים בתהליך.
