מהי צוואה? מדוע כדאי לערוך צוואה? מה חשוב לדעת על עריכת צוואה? ומהי צוואה הדדית-משותפת בין בני זוג?

מאת עו"ד טובי לוי

משרד עו"ד ונוטריון

בניגוד לתפיסה השגויה, כי עריכת צוואה הינה עניין של קשישים אשר נמצאים בערוב ימיהם, פעמים רבות רצוי לעשות צוואה גם בגילאים
צעירים יותר.

נכון, אמנם, כי מנוח שלא הותיר אחרי מותו צוואה אינו מפקיר את רכושו, שכן קרוביו (בן זוג, ילדיו, הוריו, אחיו, וכיו"ב) ייהנו מנכסי עזבונו, וזאת בהתאם להוראותיו של חוק הירושה הקובע את אופן חלוקת הרכוש כמפורט להלן:

סעיף 10 לחוק הירושה קובע מי הם יורשיו של המנוח על-פי דין, כדלקמן:

1. 1. מי שהיה במות המוריש בן-זוגו;
2. 2. ילדי המוריש וצאצאיהם (נכדיו של המוריש);
3. הוריו וצאצאיהם (אחיו של המוריש) והורי-הוריו וצאצאיהם (דודיו של המוריש).

זכות הירושה של בן-זוג

בן-זוגו של המוריש נוטל את המיטלטלין, כולל מכונית נוסעים, השייכים, לפי המקובל ולפי הנסיבות, למשק הבית המשותף, ונוטל משאר העיזבון –

1. אם הותיר אחריו המוריש ילדים או נכדים או הורים – חצי
2. אם הותיר אחריו המוריש אחים או אחיינים או הורי הורים – שני שלישים (ובלבד

שאם ערב מותו של המוריש היה בן-הזוג נשוי לו שלוש שנים או יותר וגר עמו אותה

שעה בדירה הכלולה, כולה או חלקה, בעיזבון, ייטול בן-הזוג את כל חלקו של המוריש

בדירה האמורה, ושני שלישים מהנותר משאר העיזבון;

סעיף 12 לחוק הירושה קובע העדיפות בחלוקת הירושה בין הקרובים כאשר אין בן זוג כדלקמן: ילדי המנוח, הורי המנוח, והורי הוריו.

יצוין, כי החוק מתייחס גם למצבים נוספים ו/או מיוחדים בחינת סדר העדיפות בחלוקת הרכוש בין קרובי המוריש, ירושה מכוח אימוץ, יורשים חליפיים, ועוד, אולם קצרה היריעה מלהכיל.

ברם, כל זמן שרוצה אדם לחלק את רכושו באופן שונה לעומת זה הקבוע בחוק הירושה (ויש מקרים, בהם הדבר חיוני ומומלץ, כמפורט בהמשך), יכול הדבר להיעשות אך ורק באמצעות עריכת צוואה המבטיחה, כי לאחר פטירתו, יחולק רכושו בהתאם לרצונו.

על-פי עקרון העל של 'חופש הציווי', כל עוד האדם בחיים, יכול הוא לבחור לעשות בצוואתו כרצונו, בהתאם לשיקול דעתו, דהיינו, עריכת צוואה הינה פעולה הכפופה לאוטונומיה של הפרט; כל אדם רשאי תמיד לשנותה, להוסיף עליה, לגרוע ממנה, ואף לבטלה לחלוטין.

הצוואה האחרונה, מבחינה כרונולוגית, אשר תימצא לאחר מות המוריש, היא המחייבת (ולא נוסחים קודמים לה). בדרך-כלל, נהוג לרשום בצוואה במפורש, כי זו מבטלת את כל אלו שקדמו לה, אולם אין חובה לעשות כן, שכן החוק קובע, כי בכל מקרה של התנגשות ו/או סתירה בין ההוראות בין צוואות שונות, אזי עריכת צוואה חדשה אוטומטית מבטלת את כל קודמותיה (ככל שיש בהוראות הספציפיות שבצוואה המאוחרת בזמן לשנות ו/או לבטל את הוראות הצוואה הקודמת).

עריכת צוואה חשובה ומומלצת במקרים הבאים (הרשימה אינה סגורה וקיימים מקרים רבים נוספים):

1. למוריש מספר נכסים, כגון דירות, חנויות, מגרשים, משרדים וכיו"ב ומספר יורשים, וברצון המוריש לייחד כל אחד מהנכסים ליורש ספציפי. אם לא ערך המוריש צוואה, עפ"י חוק הירושה כל היורשים יחדיו יירשו את הנכסים ובכל נכס יקבל כל יורש חלק יחסי כפי שקובע החוק. במצב זה תיווצר בין היורשים שותפות אשר נכפתה עליהם וכל פעולה מצד כל אחד מהיורשים באותו הנכס תצריך קבלת הסכמת יתר היורשים ופעולות רכישה ומכירה בין היורשים (שהייתה יכולה להימנע לו הייתה נערכת צוואה ומייחדת כל נכס ליורש אחר) עלולה להיות מחויבת במס.
2. אין למוריש יורשים: אם למוריש אין, בעת פטירתו, בני משפחה הזכאים לרשת אותו בהתאם לחוק, מדינת ישראל תירש אותו על פי הדין. במקרה זה, היה ורצונו של המוריש להוריש רכושו לאנשים או גופים זולת המדינה, עליו לערוך צוואה המפרטת את היורשים להם מעוניין הוא להוריש רכושו וחלקם בעיזבון.
3. העדפת יורשים: אם ברצון המוריש ליתן לאחד מיורשיו עפ"י דין חלק גדול יותר, או את כל נכסיו בירושה, מסיבות אישיות לו, או נהפוך הוא, להדיר מי מהיורשים על פי דין מחלקו בעיזבון באופן חלקי או מלא, יעשה זאת רק ע"י עריכת צוואה.
4. נישואין שניים: כאשר אדם אשר נישא בשנית רוצה להבטיח את זכויות ילדיו מנישואיו הראשונים, כך שלא ייפגעו ושתובטח ירושתם, חשוב ביותר לערוך צוואה בכדי לשמר את זכותם בנכסי הירושה ומניעת הדרתם ע"י בן/בת הזוג החדש.
5. העדפת הילדים / בן זוג: עפ"י חוק הירושה, אם הניח המוריש בן זוג וילדים, בן הזוג יורש מחצית מהעיזבון והילדים יחדיו יורשים את המחצית הנוספת. אם ברצון המוריש להגדיל/להקטין חלקם של הילדים בעיזבון או את חלקו של בן הזוג, עליו לערוך צוואה המסדירה חלוקה שונה. הדבר חשוב כאשר ישנו חשש של נישואין שניים והדרת הילדים מהירושה, שלא לפי רצון המוריש.

סיפורים מהחיים – אילו הצוואה נערכה כדין… הכל היה אחרת..

כתבה צוואה התאבדה  ובסוף התברר שהצוואה לא חוקית

המנוחה גיזל כהן ז"ל (להלן – המנוחה) מצאה את מותה בנסיבות טראגיות: נישואיה לבעלה יהושוע לא עלו יפה, והיא גם לא הצליחה להתגרש. היא שכרה חדר בקומה העשרים של בית-מלון בתל-אביב. כעבור שעה קלה היא  התאבדה, כשקפצה מחלון החדר ובידיה בתם הקטנה של בני הזוג. בחדר נמצאו לאחר מכן פתקים כתובים בכתב ידה של המנוחה, בפתק האחד נכתב לאמור:  "בס"ד –  צוואה: כל מה ששיך לי באופן רשמי כספים וכו' לחלק בין ארבע אחים שלי. השאר שאמי תחיה תחליט בעצמה כרצונה".

בפתק אחר כתבה המנוחה לקרוביה, שידאגו שבעלה לא ישתתף בהלוויה. שיש לומר לו שדרך ארץ קודם לתורה, שאת הבת לקחה המנוחה עמה כי המשיב מציק לה, שהשתיים תשכבנה יחד אם הדבר מותר על-פי דין "ולדאוג שיהושע (בעלה) יקבל כמה שפחות".

אחיה של המנוחה, ביקש בבית המשפט המחוזי בירושלים לקיים את שני הפתקים הנ"ל כצוואתה של המנוחה. בעלה, יהושוע כהן,  הגיש התנגדות, וביום 31.12.78 דחה בית המשפט את הבקשה –  מהטעמים ש"הצוואה"  לא מהווה צוואה על פי החוק.

א) הפתקים שעליהם סבה הבקשה אינם מהווים צוואה לפי החוק, משום שאינם נושאים עליהם את חתימת המנוחה ואת תאריך העשייה

ב) תוכן הפתקים אינו ברור ואין להעלות מהם בבירור, מה הייתה כוונת המנוחה

ג) נותר ספק, אם הפתקים נעשו על-ידי המנוחה בצלילות הדעת הדרושה

ד) נותר ספק אם הייתה למנוחה גמירות דעת לעשות צוואה

ערעור אזרחי מס' 86/79 פאול קניג  נגד יהושע כהן פד"י  לה (1) עמוד 176

החיים מזמנים לפעמים חוויות לא צפויות. כך קרה למשל למי  שהיה נשוי באושר במשך עשרות שנים. בשלב מסוים חלתה אשתו ונהפכה להיות דמנטית. מצבה הבריאותי הידרדר, עד שבסופו של דבר היא כלל לא זיהתה את בעלה. מ’ המשיך לטפל בה, אבל כעבור זמן הכיר אישה חדשה וניהל אתה מערכת יחסים. לנוכח מצבה הבריאותי של אשתו לא יכול היה מ’ להתגרש, ולכן מצא פתרון יצירתי אחר – בת זוגו החדשה עברה לגור אתו ויחד הם טיפלו באשתו. מערכת היחסים הזו נמשכה שנים, עד שיום אחד נפטר מ’. מאחר שלא השאיר אחריו צוואה, בית המשפט נדרש לשאלה מי תירש אותו – אשתו החוקית או הידועה בציבור?

עינינו הרואות, כי עריכת צוואה במקרים כגון דא, בהחלט יכולה לחסוך לא מעט מאבקים משפטיים, כל שכן חלוקת נכסים בניגוד לכוונת ורצון המוריש .

צוואה הדדית – צוואה משותפת

החל משנת 2005 נוסף סעיף 8א לחוק הירושה בעניין צוואות הדדיות. בני זוג רשאים לערוך צוואות מתוך הסתמכות של בן הזוג האחד על צוואת בן הזוג האחר.  לצוואת הדדיות יש יתרון בעיקר לבני זוג המעוניינים להבטיח כי הרכוש יגיע לפי הרצון המשותף ההדדי שלהם. כל צד מסתמך על עקרון ההדדיות, בכך שהוראות הצוואה יחייבו גם את בן הזוג השני והצוואה לא תשתנה גם לאחר פטירתו של אחד מבני הזוג.

למי צוואה הדדית מתאימה ?

ניסיון החיים מלמד שצוואות הדדיות מתאימות בעיקר לבני זוג עם ילדים משותפים והאינטרס המנחה הוא דאגה קודם לבן/בת הזוג שנותר בחיים ורק לאחר מכן (לאחר פטירת שני בני הזוג) הרכוש יגיע לילדים ולא לבני זוג חדשים או לאנשים לא רצויים. כלומר, בני הזוג בעודם בחיים, מחליטים במשותף לאן ילך רכושם לאחר פטירתם, תוך הסתמכות הדדית המקובעת בצוואה הדדית.

אין באמור לעיל בכדי להוות תחליף לייעוץ משפטי.

לשאלות :levytuby@gmail.com

נשמח אם תגיבו עם הפייסבוק שלכם

תגובות