פיגועי הטרור האחרונים פוגעים בענף הנדל"ן
ניר שמול – מנכ"ל החברה לפיתוח והתחדשות עירונית וחברת שניר: " גל הטרור הנוכחי יוצר השלכות על חיי כל התושבים במדינת ישראל. העובדה שכוחות הביטחון סוגרים את קו התפר ומדיניות הסגרים על איו"ש ורצועת עזה מעת לעת יוצרת נזקים בעשרות מילונים לענף הנדל"ן וכתוצאה מכך לעיכובים עתידיים במסירות של דירות."
בחודשים האחרונים אנו עדים לגל טרור אכזרי במיוחד. ישראלים שנרצחו על לא עוול בכפם על ידי מחבלים בני עוולה. כתוצאה מכך מערכת הביטחון הישראלית משקיעה מאמצים רבים בסגירת קו התפר כדי למנוע מעבר של מחבלים לתוך שטחי ישראל. חשוב להבין כי בעשורים האחרונים למרות בניית גדר ההפרדה בין ישראל לאיו"ש, שנבנתה בשיא האינתיפאדה השנייה לאור הצורך הדחוף לעצור את המחבלים, ממשלת ישראל ומערכת הביטחון "העלימה עין " משיקולים פוליטיים וכלכליים והעדיפה להשאיר את הפרצות הרבות בגדר פתוחות למרות מעבר של עשרות אלפי שוהים בלתי חוקיים מדי יום לעבודה בישראל.
האמונה הרווחת במערכת המדינית והביטחונית הישראלית הייתה כי תופעה זו שעליה ידעו כולם משרתת אינטרס ישראלי מובהק – שקט ביהודה ושומרון בשל עבודתם של אותם פועלים בעיקר בענף הנדל"ן בישראל. למרות אישורי כניסה של עשרות אלפי פועלים בצורה רשמית שניתנו על ידי המערכת הביטחונית הישראלית לפועלים שעברו בדיקות רקע שאינם עוסקים בטרור, ההערכה היא שכמות הנכסים דרך הפרצות עלתה פי 2-1.5 מעל כמות האישורים של פועלים שהגעתם אושרה כדי להגיע לעבודה בישראל. ורבים מאותם אלו שנכנסו דרך הפרצות הרבות בגדר הגבול היו פועלים שקיבלו אישור אולם לא רצו לחכות מדי יום זמן רב במחסומי הצבא הישראלי והעדיפו לקצר זמנים ולצאת במהירות דרך הפרצות הגדר לעבודה.
גם האינטרס הפוליטי היה ברור – הימין העדיף שלא תהיה גדר שתסמל קו גבול שיקשה על ישראל לפעול בזירות הבין-לאומיות בעתיד מהחשש להכרה במדינה פלסטינית כקו גבול, ואילו השמאל האמין משיקוליו הוא שהפרצות בגדר מסייעות לחיזוק הכלכלה הפלסטינית ביהודה ושומרון דבר שיביא להפחתת הטרור כאשר הכלכלה חזקה .
עובדי ענף הבנייה – מרבית העובדים מהרשות הפלסטינית בצורה חוקית ושאינה חוקית עובדים בענף הנדל"ן בישראל בכל סוגי העבודות בבנייה ועל פי נתונים שנאספו על ידי התאחדות הקבלנים " בוני הארץ "כ 65 אלף פועלים עובדים בצורה חוקית בענף הנדל"ן ועוברים מדי יום משטחי הרשות לישראל לצורך העבודה וחוזרים אחר הצהרים לשטחי הרשות. ההערכות השונות של גופים שונים בישראל שבדקו את התופעה מעריכות כי כמות הפועלים שמגיעים בפועל מדי יום לישראל בצורה בלתי חוקית דרך הפרצות בגדר מגיעה ל 100-75 אלף פועלים נוספים שרובם כאמור מגיעים לעבודה בענף הנדל"ן ( הם עוסקים גם בחקלאות אך כמות העובדים בענף זה היא קטנה יותר ) ונקלטים בו בצורה שאינה חוקית ומקבלים את שכרם "בשחור " ללא תלוש שכר, כאשר המדינה כאמור מעלימה עין מתופעה לא חוקית זו שוב מהשיקולים שנכתבו בתחילת הדברים.
עובדים שמגיעים מעזה – ההחלטה שהתקבלה בחודשים האחרונים בממשלה בשל לחץ בלתי פוסק בעיקר של הצבא הייתה להכניס גם פועלים מעזה לעבודה בישראל כאמור בעיקר בענף הבנייה אחרי שנות סגר רבות על רצועת עזה מאז שהשלטון התחלף ברצועה והחמאס עלה לשלטון בעזה ופנה לדרך טרור בלתי פוסקת בעיקר על יישובי הדרום.
בעבר רבבות פועלים פלסטינים היו מגיעים לעבודה בישראל בענף הבנייה ועל פי שיחות עם קבלנים מהעבר שאיתם שוחחתי לאחרונה, אשר עבדו בעבר עם הפועלים מעזה, היו אלו הפועלים המיומנים ביותר והם עסקו בעיקר בביצוע עבודות "רטובות" וגמרים של דירות. כלומר הם ביצעו במיומנות עבודות ריצוף, צבע, אינסטלציה, חשמל, טיח ועוד וזאת ברמת איכות שהיא גבוהה יותר הן מהפועלים הזרים והן מהפועלים שהגיעו לעבודה משטחי הרשות הפלסטינית ביהודה ושומרון .
היערכות ביטחונית בקו התפר – לאור העבודה שהטרור בחודשים האחרונים הרים את ראשו, נאלצו ממשלת ישראל ומערכת הביטחון לבחון מחדש את נושא הפרצות בקו התפר ולמרות השיקולים הפוליטיים והכלכליים שהנחו בעבר "להשאיר" את הפרצות פתוחות ולהעלים עין. בשל לחץ ציבורי לקבלת ביטחון בערי ישראל, שחוו גל טרור אכזרי בחודשים האחרונים, הצבא פועל בימים אלו לסגירת הפרצות ועד אז פלוגות סדיר רבות וכרגע גם פלוגות מילואים מוצבות בקו התפר כדי לאבטח את קו הגבול ולמנוע זליגה של שוהים בלתי חוקיים לישראל וזאת עד להשלמה מחדש של הגדר באזורים שבהם היא נפרצה בשנים האחרונות.
שוהים בלתי חוקיים בענף הבנייה – מדיניות הסגרים הן בתקופות החגים והן במקרים של טרור קשה מאזורים מסוימים או אפילו באופציה של ענישה קולקטיבית ( שהצבא אגב מתנגד לה אך לעיתים בשל לחץ ציבורי הממשלה מקבלת החלטה שכזו ) הן על יהודה ושומרון והן על רצועת עזה מביאה בתקופות אלו לאפס פועלים המגיעים לעבודה בישראל. זאת מתוך כמות מוערכת של 200,000-150,000 פועלים שהגיעו בכל יום לישראל ועבדו בענף הנדל"ן ( שוהים בלתי חוקיים וחוקיים ).
ההשלכות של המלחמה מאוקראינה – לאחרונה בשל המלחמה באוקראינה וכן בשל היעדר חידוש הסכמים בין ישראל לסין ירדה בצורה משמעותית גם כמות הפועלים הזרים שעובדים בענף הבנייה. ישראל מנסה בימים אלו לייבא כ – 20,000 אלף פועלים מהודו וממדינות נוספות כדי להביאם לעבודה בישראל ללא קשר בתלות הגדולה בפועלים הפלסטינים.
הנזק בענף הנדל"ן בישראל – בהיעדר פתרונות באופק אני מעריך כי הנזק המוערך לענף הנדל"ן מוערך בעשרות מיליוני שקלים ובאיחור של חודשים רבים במסירה של דירות מוכנות. ללא טיפול מקיף או בהכשרה של עובדים ישראלים לתעשיית הבנייה או ייבוא מסיבי של פועלים ממדינות זרות, ו / או הגדלה משמעותית של כמות האישורים לפועלים משטחי הרשות באיו"ש ועזה, ענף הנדל"ן בישראל שגם ככה סובל מעליות מחירים בלתי פוסקות וממלאים מצומצמים מול הגידול באוכלוסייה וביקושים מצד המשקיעים, יסבול מבעיה קריטית נוספת והיא היעדר ידיים עובדות.
אנחנו נמצאים כבר בדקה ה 90 בזמן פציעות. עיכוב במסירה של דירות הוא נזק בלתי הפיך הן לקבלנים והן לרוכשי הדירות שייאלצו לשלם גם משכנתאות וגם דמי שכירות לאורך תקופה ארוכה כאשר הדירה עדיין אינה מוכנה.
הנזק מוערך בשלב זה בעשרות מילוני שקלים ועלול להגיע לנזק מתמשך במיליארדי שקלים, דבר שמסכן את היציבות של ענף הנדל"ן ואת המערכת הבנקאית בישראל.
הכותב, ניר שמול – מנכ"ל החברה לפיתוח והתחדשות עירונית וחברת שניר.