סיור בחורשת הסרג'נטים עם האקולוגית העירונית אביב אבישר

עשרות מטיילים, מבוגרים וילדים,  הגיעו ביום שישי האחרון לסיור מודרך, מקצועי וחוויתי בחורשת האלונים (הסרג'נטים) שהתקיים ביוזמת עיריית נתניה ובהדרכת האקולוגית העירונית, אביב אבישר.

מידי שנה, בעונת הפריחה, מקיים אגף איכות הסביבה בעירייה סיורים לקהל הרחב, במטרה להכיר את אתרי הטבע בעיר ואת הפריחה הייחודית באזורנו.

כ-100 איש הגיעו ביום שישי האחרון לסיור מודרך ונהנו מהדרכה אודות ייחודיותה של החורשה בלב שכונת מגורים, על מגוון הצמחים האופייניים לאזור השרון ונמצאים בחורשה כגון: אירוס הארגמן, בן חצב יקנטוני, כלניות וצבעוניים.

כמו כן, מתנדבות מקבוצת "נתנ-ים שומרים עליו כולם" בהדרכתה של הדס ילניק מהחברה להגנת הטבע ובליווי אגף איכות הסביבה, הצטרפו לסיור, למדו על בריכת החורף העונתית הנמצאת בחורשה, ולאחר מכן הדריכו את המבקרים על מיני הדו-חיים במקום.

מאגף איכות הסביבה נמסר: "אנו רואים חשיבות רבה לקיום הסיורים לקהל הרחב בעונת הפריחה באתרי הטבע בעיר לצורך הכרות עם משאבי הטבע הנדירים הקיימים בעירנו במטרה לחיבור למקום ושמירה על הסביבה".

להלן מספר שאלות שנשאלו בסיור:

1. לצורך מה עושים את הטיפול נגד החמציצים?

חורשת הסרג'נטים הינה אתר טבע עירוני שהוכרז כאתר טבע עירוני הראוי להגנה מבינוי  במסגרת תכניות בינוי העיר ע"י הועדה המחוזית.

החורשה שואבת את ההגנה הסטטוטורית שלה מהמגוון הבוטני הנדיר במקום. עוד בנספח החזוקה של התב"ע (שלה כוח של חוק), מוגדר שיש לטפל במינים פולשים ובפרט בחמציץ נטוי.

חמציץ נטוי הוא מין פולש שהגיע כנראה, עם קרקע גננית מדרום אפריקה. החמציץ משתלט על שטחים גדולים בחורשה ומכחיד מינים מקומיים כמו הצבעוני, האירוס, הפרג ואף נבטים של עצי אלון.

התקנון שאושר בועדה המחוזית (תב"ע) מחייב אותנו לטפל במינים פולשים ולשמור על המגוון הבוטני שמעניק לחורשה את ההגנה מפני בינוי.

באם לא נטפל בחמציץ- בתוך מספר שנים לא רב החורשה תאבד את מגוון הצומח שבה ותהפוך לחורשה של חמציץ בלבד. אין לדעת מה יקרה להגנה של השטח במקרה כזה.

2. אבל למה אתם משתמשים דווקא בהדברה כימית, החשודה כמסוכנת עבור בני אדם?

ככלל האגף מתנגד לשימוש בחומרי הדברה ומעדיף טיפול מכאני. במשך שנים ניסינו לטפל בחמציץ באמצעות עקירה. הטיפול לא היה יעיל בגלל מנגנון ההפצה של הצמח שדווקא מעודד עקירה של הגבעולים. בסופו של דבר יישרנו קו עם הנחיות המשרד להגנת הסביבה לטיפול בחמציץ הכוללות שימוש בגלייפוסט, או ראונדאפ בשמו המסחרי. הראונדאפ הוא חומר סיסטמי הפוגע בכלורופיל של הצמח, שזה האיבר האחראי על הפוטוסינתזה בתאי הצמח. אברון זה לא קיים בבני אדם, ולכן החומר נחשב לבטוח לשימוש בבני אדם, והוא החומר העקרי בו משתמשים לצורך בקרת עשבייה בחקלאות, במוסדות חינוך ובשטחים ציבוריים בישראל בפרט,  ובעולם בכלל. במאי 2016 קבוצה של מדענים בשם ארגון המזון והחקלאות של האו"מ (FAO) פרסמה הודעה לפיה לא סביר כי glyphosate הינו מסרטן באמצעות מזון. ב-15 במרץ 2017 הסוכנות האירופית לחומרים כימיים החליטה לחדש את הסיווג הקיים של glyphosate כחומר שאינו מסרטן, כיוון שהנתונים המדעיים הקיימים אינם מספיקים כדי לטעון כי החומר מסרטן. אין הדבר אומר שאנחנו תומכים בשימוש בחומרי הדברה, אבל במקרה דנן- אין לנו כל ברירה אחרת. יש לציין שאנחנו נוקטים משנה זהירות ומיישמים את החומר בריכוז מאוד נמוך, שליש בהריכוז המומלץ ע"י היצרן.

3. האם הטיפול יעיל?

עד כה עשינו טיפול בקנה מידה מאוד מצומצם, אך ראינו שגם לאחר טיפול יחיד בריכוז נמוך, בשלוש השנים שאחרי הטיפול, החמציץ שהיה לפני הטיפול בכיסוי של 150% ירד לכיסוי של פחות מ 50%, בנוסף, ולא פחות חשוב, ראינו שהצמחיה המקומית משתקמת יפה ובמהירות, ונותנת תחרות יפה לחמציץ. את הטיפול המתוכנן ילווה דר רון פרומקין בחלקות ניסוי ובחלקות ביקורת בהן נמשיך לעקוב אחרי יעילות הטיפול הסדור והמובנה המתוכנן. את הטיפול ילווה גם שיקום צומח מקומי באמצעות זריעה של צמחי בר שיאספו בחורשה עצמה.

מצורפות המלצות המשרד להגנת הסביבה (חמציץ בעמוד 28) 

http://www.sviva.gov.il/infoservices/reservoirinfo/doclib2/publications/p0601-p0700/p0619.pdf

מצורפת חוות הדעת של דר מרגרטה וולצ'אק, אקולוגית הצמחים הראשית של רשות הטבע והגנים, והסמכות העליונה לנושא צמחי בר בישראל. דר וולצ'אק סיירה בחורשה עם נציגי התושבים.

מצ"ב חוות הדעת Doc 10 Mar 2019, 7_03

נשמח אם תגיבו עם הפייסבוק שלכם

תגובות