בתאריך כ"א באדר א' תשע"ז 1.3.2016 התקיים בבית כנסת של העדה האתיופית, "שערי ירושלים" הממוקם ברח' קרניצי 4 שכונת נאות שקד, טכס הכנסת ספר תורה.
בית הכנסת מלווה מזה עשור על ידי הרב אילן צפורי, מייסד ישיבות "תורה אחרי צבא" הפזורות ברחבי הארץ. הרב צפורי מגיע מירושלים מידי שבוע לנאות שקד על מנת ללמד שיעורי תורה. השליחות החשובה של הרב והקשר הנפלא עם התלמידים מהווה השראה, גאווה, אהבה וחברות ארוכת שנים עם הקהילה.
לטכס הגיעו מאות מאנשי העדה ותושבי המקום שבאו לכבד את מעמד הכנסת ספר תורה חדש ומהודר. נכבדי העדה התכבדו בקניית האותיות האחרונות של הספר.
לאורך האירוע שררה אווירת שמחה וקודש, אשר לוותה במוזיקת ניגוני פיוטים. בהמשך יצאו החוגגים אוחזים בספר לרחובות, בתהלוכת ריקודים שהייתה מלווה ברכב ססגוני עם אורות ומוזיקה.
סעודת המצווה
את הערב סיימו בסעודה חגיגית. פה המקום לציין את חיים ואזנה מגמ"ח חסידי אברהם שכיבד את האורחים במגשי אוכל מכל טוב.
קצת על מנהגי העדה האתיופית
יהודי אתיופיה נהגו לחגוג את החגים הנזכרים בתורה שבכתב, הנקראת בפיהם אורית (מלשון אורייתא). הם חיו בבידוד, בלי קשר אל מרכזים יהודיים אחרים, במשך אלפי שנים, ושימרו מסורות מימי בית ראשון. המשנה והתלמוד לא היו ידועים להם, ולכן לא חגגו חנוכה, פורים, ל"ג בעומר או ט"ו בשבט, שלא נזכרו בתורה. האורית נחשב לספר החשוב והקדוש ביותר בעיני יהודי אתיופיה. תבניתו שונה מספר התורה המקובל אצלנו. אומנם גם הוא עשוי קלף, אך לא יריעות מגוללות התפורות יחד, אלא דפים משורטטים הכרוכים כספר, שבכל אחד מהם שלוש עמודות.
שמות החגים צוינו באמהרית, שפת הדיבור, ובגֶעְז (שפת הקודש העתיקה, שהייתה ידועה רק לכוהנים ולפרחי הכהונה. געז היא שפה שמית קדומה הדומה לארמית ולעברית). מבחינת המנהגים והאיסורים, יש דמיון בין חגי ביתא ישראל לאלה הנהוגים בשאר הקהילות היהודיות בארץ ובעולם. זאת, למרות הנתק המוחלט שלהם מהמורשת היהודית, שנוצרה במשך הדורות. בדומה ללוח-השנה העברי, גם לוח-השנה האתיופי נקבע לפי השמש, ולכן תאריכי החגים חופפים ברובם זה לזה.
שאו ברכה
המעמד היה מרשים וגדול