טור דעה אישי על ההסדר החדש להארכת תקופת ההתמחות לסטודנטים למשפטים

מאת שלומי דהן יו"ר אגודת הסטודנטים בנתניה וסטודנט לתואר שני במשפטים.

כבר המון זמן שבלשכת עורכי הדין ובמשרד המשפטים מדברים על הארכת ההתמחות של הסטודנטים המסיימים תואר ראשון במשפטים והן על שינוי שיטת הבחינה של מבחן ההסמכה לסטודנטים המסיימים התמחות, ממשלה באה והולכת, יו"ר לשכת עורכי הדין מתחלף והדברים נותרו בגדר דיבורים, השבוע לאחר שנים של דיבורים נחתם הסכם שמתיימר להילחם ב"הצפת" המקצוע כפי שמכנים אותו במשרד המשפטים ובלשכת עורכי הדין, נשאלת השאלה האם על ידי הארכת ההתמחות אכן נקבל בלימה של הצפת המקצוע, או האם מדובר בפלסטר על פצע עמוק שבעצם לא תורם כלום אלה מחמיר את המצב? אני רוצה לחוות את דעתי האישית על העניין מנקודת מבטו של סטודנט למשפטים והן כאיש ציבור בתפקידי הנוכחי כיו"ר אגודת הסטודנטים בנתניה .

ראשית אקדים ואומר כי אכן ישנה בעיה בכל הקשור למקצוע עריכת הדין, אך לדעתי לא מדובר במספר עורכי הדין, אלה בבעיה שורשית אחרת שמייד אפרט.

קצת נתונים, בישראל פועלים כיום כ 57 אלף עורכי דין פעילים ובכל שנה נוספים עוד כ 3000 עורכי דין חדשים, בישראל ישנו עורך דין אחד על כל 148 תושבים, זהו שיא עולמי השמור למדינת ישראל כבר מספר שנים לא מועטות, נתונים אלו הם שתבעו את המושג הצפת המקצוע וגרמו לראש לשכת עורכי הדין מר אפי נווה לייחס חשיבות עליונה לנושא הארכת ההתמחות והשינוי בפורמט הבחינה להסמכה.

כאמור, בשבוע שעבר אכן נחתם הסכם האמור להביא שינוי בכל הנוגע לנושא ההתמחות ואף "להילחם" בהצפת המקצוע על ידי הצבת חסמים בדרך לרישיון עריכת הדין הנכסף.

על קצה המזלג אביא את עיקרי ההסכם כפי שסוכם יחד עם לשכת עורכי הדין, משרד המשפטים בראשות השרה איילת שקד, דיקני הפקולטות למשפטים ונציגי התאחדות הסטודנטים הארצית.

עיקרי ההסכם הם כאלו: הארכת ההתמחות לשנה וחצי במקום כשנה כנהוג היום, תקפה לסטודנטים שיחלו את לימודיהם באוקטובר 2016 ובהתאם להתקדמות הליך החקיקה. לצד הארכת ההתמחות כקביעה עקרונית, הוחלט כי ניתן יהיה לבצע התמחות קצרה יותר של שנה בתנאי של עמידה בשתי הדרישות הבאות: השתתפות במהלך תקופת הלימודים בפרקטיקום בן 80 שעות שייערך מטעם המוסד הלימודי ובתיאום עם לשכת עורכי הדין, וכן לימוד תואר ראשון נוסף או שני נוסף בכל תחום.

עוד קובע ההסכם, כי יהודק הפיקוח על עבודת המתמחים. שרת המשפטים תמנה נציב פיקוח על ההתמחות, אשר יעמוד בראש יחידת הביקורת והאכיפה להתמחות הקיימת בלשכת עורכי הדין. הנציב אשר יגיש לשרת המשפטים ולוועדת חוקה דו"ח על פעילותו, יוודא כי תקופת ההתמחות נעשית כראוי וכי זכויות המתמחה נשמרות בצורה מדויקת, לרבות שכר העבודה ותוספת שעות נוספת. הנציב יטפל בתלונות שהגיעו אליו ויוכל להמליץ ללשכת עורכי הדין לפתוח בהליך משמעתי כלפי מאמן שחרג מהכללים או מזכויות המתמחה. לשכת עורכי הדין תוכל להטיל סנקציות נגד מאמן, לרבות שלילת רישיון לתקופה ארוכה. עוד בהסכם, הצדדים חתמו על הצהרת כוונות משותפת לעידוד שריון מקומות התמחות לבני אוכלוסיות מוחלשות.

עד כאן עקרי ההסכם, כעת אני רוצה להעלות את הבעייתיות העולה מהסכם זה, כל סטודנט או מי שהיה סטודנט יודע שתקופת הלימודים היא תקופה קשה, הן לימודית והן מבחינה כלכלית, כאשר הפן הכלכלי הוא שפעמים רבות גורם לסטודנטים ממעמד סוציו אקונומי נמוך הצריכים לממן את לימודיהם, לצאת לעבוד במקביל ללימודיהם ובמקרים רבים לנשור מהלימודים עקב הקושי בשילוב שבין השניים, בכלל חשוב להבין שמלכתחילה נקודת המוצא והסיכוי לסיים את התואר הראשון של סטודנט ממעמד סוציו אקונומי נמוך שאין לו הורים שיכולים לעזור לו במימון התואר היא נמוכה משמעותית ופעמים רבות מהווה חסם ראשוני מלהתחיל את הלימודים מטעמים של חוסר יכולת לממן את התואר, על פי סקר הסטודנט 2015, שביצע מכון מאגר מוחות עבור התאחדות הסטודנטים, כמעט חצי (48%) מהסטודנטים למשפטים מקבלים סיוע כלכלי מהוריהם במהלך הלימודים לתואר. עוד עולה מהסקר, שבו השתתפו יותר מ–10,000 סטודנטים למגוון מקצועות מרחבי המדינה, כי 30% מהסטודנטים למשפטים מגיעים מאשכול סוציו־אקונומי נמוך (הכנסת ההורים המשותפת נמוכה מ–10,000 שקל בחודש).

אז כאשר באה הרפורמה החדשה ובעצם מציבה 2 מסלולים להתמחות שהמסלול "המקוצר" מקנה לסטודנט שיעשה תואר משולב או תואר נוסף את הזכות לעשות התמחות של שנה אחת בלבד, בעוד שלסטודנט שאין אמצעים כלכליים או משפחה שתעזור לו במימון התואר, נגזר לעשות את ההתמחות של השנה וחצי במסלול הרגיל, דבר זה יוצר לעניות דעתי משום הפלייה על רקע כלכלי, כלומר יש לך כסף תסדר לעצמך התמחות "מקוצרת", אין לך כסף? תצטרך להתמודד עם התמחות של שנה וחצי בשכר מינימום, לעניות דעתי דבר זה יפגע בעיקר בסטודנטים מהפריפרייה, בסטודנטים משכבות מוחלשות.

אני חושב כי המתווה הקיים לוקה בחסר וכי הוא לא משקף את המצוקה הכלכלית של אלפי סטודנטים הלומדים משפטים וחלקם הגדול משלמים שכר לימוד מופקע של עשרות אלפי שקלים בשנה ולכן אני טוען שיש כאן עוול כאשר ישנה הפליה על רקע כלכלי בכל הנוגע לזמן ההתמחות.

אין חולק כי ההתמחות היא שאמורה להכין את המתמחה לעבודה כעורך דין, הבעיה היא שמתמחים מועסקים בתנאים לא קלים, מרוויחים שכר מינימום ועסוקים רוב היום בשליחויות כאלו ואחרות שמטיל עליהם המאמן, בעבודות משרדיות ובשעות לא שעות שלפעמים לא נחשבות כשעות נוספות, יש כאן פשוט ניצול של כח עבודה זול, זו האמת לצערי בחלק גדול מהמשרדים המעסיקים מתמחים.

אני חושב כי הדגש צריך להיות על אופי ההתמחות, הפוקוס צריך להיות דווקא על המאמן, אם המתמחה ירגיש שהוא באמת לומד איך להיות עורך דין באופן פרקטי והוא מקבל ערך מוסף מההתמחות, אזי יהיו כאן עורכי דין ברמה טובה יותר ופחות תביעות הנוגעות לרשלנות מקצועית של עורכי דין, אסור לשכוח כי במקצוע זה בדיני נפשות מדובר.

הפתרון לעניות דעתי הוא לפני הכל הפיקוח על ההתמחות, הצבת המתמחה במרכז תוך הבנה שהוא בסופו של יום יצטרך לתת מענה משפטי הולם ואיכותי לאזרח שיפנה אליו, דבר נוסף הוא שיפור תנאי ההתמחות, צריך להפסיק את הניצול המתמשך של המתמחים ולהתייחס אליהם בכבוד, חלק מהכבוד הזה הוא שיפור שכרם ועמידה על זכויותיהם.

צריך להבין שמהלך מסוג זה שנחתם, שאמור להביא ל"רפורמה" בכל הקשור למקצוע עריכת הדין, לא רק שיפגע בסטודנטים משכבות מוחלשות, אלה גם יכול לסגור את שערי האקדמיה בפני אלו שהפרוטה לא מצויה בכיסם ואין מי שיעזור להם מבחינה כלכלית.

 במקום להנגיש את ההשכלה לכולם, בעיקר לשכבות החלשות כלכלית, נוצר כאן מהלך מטריד שמזכיר את תעשיית הרפואה הפרטית, רפואה לעשירים בלבד, רק שכאן מדובר בהשכלה הגבוה.

לא הייתי רוצה לחיות בחברה שסוגרת את דלתות ההשכלה בפני אלו שהפרוטה לא מצויה בכיסם, ישנם אלפי צעירים וצעירות מוכשרים וחכמים שפשוט לא יכולים להירשם ללימודים רק מהטעם הכלכלי, החסם העיקרי שלהם הוא כספי, לכן אני חושב שחייבים להכניס שינויים בהסכם זה ולחשוב קצת מעבר, לחשוב על אלו שקשה להם גם ככה והמתווה הנוכחי פשוט סוגר את דלתות ההשכלה הגבוהה בפניהם.

לסיום, אני חושב שאכן צריך רפורמה בנושא זה, אך יש לתת את הדעת לגבי הבעיות הלא פשוטות הנובעות מהמתווה שסוכם, יש לפעול בכל הכח על מנת להנגיש את ההשכלה לכולם, ההשכלה היא המפתח לעתיד טוב יותר ולחברה חזקה יותר, יש להוריד חסמים בפני אלו הרוצים לרכוש השכלה גבוהה, לא להציב חדשים.

נשמח אם תגיבו עם הפייסבוק שלכם

תגובות