מסך עשן…
שיחת סלון, חברים בגילאי 35-45, כולם הורים, ויכוח לוהט… האם לאפשר לילדינו זמן מסך בלתי מוגבל/ להגביל שעות/ לא לאפשר כלל. הטונים עולים, כל אחד מנסה לצעוק את משנתו, עוטף את הצעקות במילים גבוהות ומחקרים מלומדים.
זוהי הסיטואציה שהביאה אותי לכתוב שורות אלו.
מייל: limamo@walla.co.il פייסבוק: @mamolimor טל': 054-6661024
לפני בערך 30 שנה נכנסו מחשבים לכל בית ובית. אז מזמן כשהיה ערוץ אחד בטלוויזיה, כשאת רב היום בילינו במשחקי חוץ עם חברים, שהמחשב הביתי שימש אותנו בעיקר למשחקי פקמן, . מאז חלפו להם השנים ולמחשב והטלוויזיה חברו הטאבלט והטלפון הנייד , וכל אלו יחד כבשו את חיינו. כיום אנו חיים בעידן שבו אנו מוקפים במסכים מכל עבר, כל שעה ביום (אפילו בבית הספר).
כמו כל תופעה שמתפתחת, גם התופעה הזו זכתה למחקרים רבים גדולים וקטנים, מעמיקים יותר ופחות. וכמו כל תופעה גם במקרה הזה ישנם מחקרים לכאן ולכאן. חלקם ילמדו אותנו על נזקי המסכים- החל מבעיות ראיה, השמנה, קשיים בהרדמות, חשיפה לתכנים מזיקים, פגיעה ביכולת הקשב, פגיעה ביכולות אינטראקציה חברתיות, ואפילו דיכאון. מחקרים אחרים יבטלו את הקשר בין כל אחת מהתופעות הנ"ל לחשיפה למסכים. נוסף על כך הם יצביעו על היתרונות שיש לאלו על ילדים ובני נוער- למידה של שפות (לדוג' המון ילדות דוברות ספרדית אודות לצפייה בטלנובלות), העשרת הידע הכללי, למידה של פיתרון בעיות,ויסות רגשי, למידה עצמאית של ניהול זמן נכון ואפילו הצלחה חברתית (בבחינת "אם אתה לא שם אתה לא קיים")
אז מה נכון לעשות? לאיזה מהמחקרים להאמין? איך נוכל להגן על ילדינו ומצד שני לא למנוע את התפתחותם???
כמו בכל דבר בהורות גם כאן אני טוענת שאין אמת אחת!!! כל ילד הוא אדם בפני עצמו, כל משפחה מנהלת תרבות פנימית משלה וכל הורה הוא בעל דעות ומחשבות משלו. בבואנו להחליט בנוגע לסוגיית המסכים בביתנו יש לבדוק כמה נקודות חשובות:
- דוגמה אישית – בראש וראשונה חשובה ההסתכלות הפנימית. היו כנים וחישבו האם אתם הורים שנמצאים הרבה שעות ביום מול מסך? האם קורים מקרים רבים בהם אתם עסוקים מדיי במחשב, או בנייד ולא פנויים לילדכם? במקרה שכזה העבודה היא קודם כל אישית. נסו ליצור את הגבולות לעצמכם. "נאה דורש נאה מקיים"
- התעניינות בתכנים ותיווך – זמן מסך יכול בקלות להפוך לזמן איכות. להורים רבים אין מושג אילו תכנים הילדים צורכים. נסו להצטרף לילדכם, להתעניין בתוכן, להבין מה הוא המזון הוירטואלי אותו הם צורכים. כך תיווצר האפשרות לתווך את התכנים, להסביר לילדים מה הם רואים, לדייק את מה שלא לגמרי נכון, לשוחח… תופתעו לגלות כמה חכמה ופתיחות יש בשיחות האלו, אם רק תאפשרו אותם
- קיבעו זמנים ביום שהם נטולי מסכים – זמני ארוחות, מעט לפני השינה, בזמן מטלות הבית וכו'. כל משפחה בהתאם לנוחיות שלה. בכל מקרה חשוב שגם בעניין הזה הגבולות יהיו ברורים ושהאכיפה תהיה עקבית.
- פגיעה בקשרים החברתיים– צפו בילדכם וחישבו, האם המחשב הוא הגורם לבעיות החברתיות שלו או אולי להיפך… בגלל שיש לו בעיות חברתיות הוא בורח למחשב. זוהי הבחנה מאוד חשובה. יש ילדים רבים שמבלים שעות רבות במשחקי מחשב או בטלפון וכל זאת מבלי לפגוע ביכולות החברתיות שלהם. אם אתם רואים שחל שינוי במצב החברתי של הילד, ושהוא הפך מילד חברותי ואהוב לכזה שלא מתעניין בחברים וצולל לעולם הוירטואלי יש להיות עם יד על הדופק ולחשוב על תכנית פעולה.
- פגיעה בתפקוד היומיומי – אם הכמיהה למסך גורמת לפגיעה בתפקוד היומיומי של ילדכם זה אומר דרשני. שוב גבולות ברורים ושיחות יכולים לפתור את הבעיה. הילד חייב להבין כי זמן המסך הוא זכות שהוא יקבל בתנאי שמילא את חובותיו.
- תגובות להגבלת זמן מסך – איך הילד מגיב במקרה של הגבלה? סביר להניח שהוא יביעה את מחאותיו ויכעס אך חשוב להבין אם התגובה היא מידתית ומווסתת או שמא הילד פורץ כל גבול אפשרי מגיב באגרסיביות ותוקפנות. במקרה שכזה יש צורך לבחון האם קיימת התמכרות , ולטפל טיפול מעמיק.
התפקיד ההורי בעידן המודרני הוא קשה ומאתגר, בתוך מירוץ החיים המטורף אנו עושים כל שביכולתנו לספק לילדינו בריאות פיזית ונפשית, לספק את כל צרכיהם החומריים, וכן להוות להם מורי דרך לחיים האמיתיים. אנחנו נעזרים במומחים ובחוקי" עשה ואל תעשה". המסכים שפרצו לחיינו הם חלק בילתי נפרד מהחיים בעידן זה. נהגו בחכמה ואחריות בשימוש בהם, וסימכו על עצמכם שאתם עושים עבודה לא פחות ממדהימה!